ש"נ, מ"ר מָנוֹת, מְנָאוֹת, מְנָיוֹת, בכנ' מָנוֹתֶיהָ, — חֵלֶק, בפרט חלק מדבר של מאכל, Portion: ולקחת את החזה מאיל המלאים וכו' והיה לך לְמָנָה (שמות כט כו).  לו תהיה שוק הימין לְמָנָה (ויקר' ז לג).  ויקח משה את החזה וכו' למשה היה לְמָנָה (שם ח כט).   לכנוס בהם לשדי הערים מְנָאוֹת התורה לכהנים וללוים (נחמ' יב מד).  וכל שרי ישראל בימי זרבבל ובימי נחמיה נתנים מְנָיוֹת המשררים והשערים דבר יום ביומו (שם מז).  בכל עיר ועיר אנשים אשר נקבו בשמות לתת מָנוֹת לכל זכר בכהנים (דהי"ב לא יט). — וחתיכה של בשר מבֻשל וכדומ' הנִתָּן לכאו"א בשעת הסעודה: ויזבח אלקנה ונתן לפננה אשתו ולכל בניה ובנותיה מָנוֹת ולחנה יתן מָנָה אחת אפים (ש"א א ד-ה). ויאמר שמואל לטבח תנה את הַמָּנָה אשר נתתי לך וכו' וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול (שם ט כג-כד).  לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מָנוֹת לאין נכון לו וכו' וילכו כל העם לאכל ולשתות ולשלח מָנוֹת ולעשות שמחה גדולה (נחמ' ח ייב).  ומשלח מָנוֹת איש לרעהו ומתנות לאביונים (אסת' ט כב). — ובתו"מ: שושבינים וכל בני חופה מפיסין על מנותיהן (רשב"א, תוספת' שבת יז ד).  מונה אדם את אורחיו כמה בפנים וכמה בחוץ וכמה מנות צריך שיתקן להם (שם ה).  מי שזימן אצלו אורחים לא יוליכו בידם מנות וכו' לא יתן אדם ממנתו לבנו ובתו של בעל הבית מפני האיבה (שם יו"ט ד י).  ומפיס עם בניו ועם בני ביתו על השלחן ובלבד שלא יתכוין לעשות מנה גדולה כנגד מנה קטנה משום קוביא ומטילין חלשים על הקדשים ביו"ט אבל לא על המנות (שבת כג ב).  מי שזימן אצלו אורחים לא יוליכו בידם מנות אלא א"כ זיכה להם מנותיהם מערב יום טוב (ביצ' ה ז).  פסולי המוקדשין הנייתן להקדש ושוקלין מנה כנגד מנה בבכור (בכור' ה א).  למלך שעשה סעודה והזמין כל האורחים והיה אוהבו מיסב ביניהם והיה דומה ליטול מנה יפה ולא היה בו דיעה כיון שראה שאין בו דיעה אחז את ידו והניחה על המנה היפה (ר"י בן קרחה, ספרי דבר' נג).  וקדשתו (את הכהן) לכל דבר שבקדושה לפתוח (בתורה) ראשון ולברך ראשון ולטול מנה יפה ראשון (מו"ק כח:).  למלך שהיה לו מנה יפה והפרישה לבנו (מד"ר בראש' ג).  למלך שהיה לפניו שלחן ערוך ומיני תבשילין נכנס עבדו נתן לו חתיכה וכו' אמר לו (לבנו) לאלו נתתי מנה מנה אבל את הכל נתתי ברשותך (ר' חנינא, שם שמות ל). — ואמר הפיטן: מתקדש בעוצר שבוע ולא יגעל מעסיק בדם וקטרת ונרות מאד מנתו יגיש ראשון ולא בחלק (סדר עבודה, כ"י, הוצא' I. Elbogen 162). — ואמר המשורר: בראות   אנשים מנתם שמו אשישה ואשפר, לבי אפתה בפתות להם ואיטב ואשפר (רמב"ע, תרשיש ט א). לעג לאשר מנתו שם שמנה ומאכלו לבד יתן בריאה (שם י). — ואמר המליץ: אהבתי אותו, לא לכבודו ותפארתו, אך לאהבת בתו, אשר היא יפה כלבנה, בעלת שכל ותבונה, וארצה לקחת אותה לי למנה (ר"י בן זבארה, ספר שעשוע' יב). — ובמשמ' דבר קצוב: ויבהל את תמרוקיה ואת מָנוֹתֶיהָ לתת לה (אסת' ב ט). — ובהשאלה, *מתנה בכלל: אמר הקב"ה לאליהו ראה מנה טובה שנתתי בעולמי אדם חוטא לפניי כמה ועושה תשובה ואני מקבלו (ירוש' סנה' יב). — והשתמשו בו המליצים הרבה במליצה: בראו אל ושם לו פה להזכיר תהלת אוהבי נפשו מנתו, ולב עמוק כמו ים סוף ואולם כמשה מלבב הים משיתו (ר"ש הנגיד, הנרפא הזמן).  שפטני לבבי מנעורי ועל כן היתה נפשי כפופה, ושׂם הבין והמוסר מנתו ונפשי החרוצה שם קצופה (רשב"ג, מליצתי).  תעודת חולפים שמתי מנתי וספריהם צרי צירי יגוני, ועמם אני ממתיק לסודי ביען הם סגולת נאמני (רמב"ע, הקיצותי ). — ג) °בחכמת התכונה, מְנַת הַיָּרֵחַ: ואחר כך תראה כמה מעלות הוא המסלול הנכון אם היה פחות ממאה ושמנים מעלות תגרע מנת המסלול הזה מאמצע הירח לשעת הראיה ואם היה המסלול הנכון יתר על מאה ושמנים מעלות עד שלש מאות וששים תוסיף מנת זה המסלול הנכון על אמצע הירח לשעת הראיה (רמב"ם, קדוה"ח יה ד).  ודע שאם יהיה המסלול הנכון מאה ושמנים בשוה או שלש מאות וששים בשוה אין לו מנה אלא יהיה מקום הירח האמצעי לשעת הראיה הוא מקום האמתי (שם ה).  וכמה היא מנת המסלול אם יהיה המסלול הנכון עשר מעלות תהיה מנתו חמשים חלקים ואם יהיה המסלול הנכון עשרים מעלות תהיה מנתו מעלה אחת ושמנה ושלשים חלקים (שם ו).  ובאנו לחקור על מנת זה המסלול הנכון שהוא מאה ושמנה נמצאת מנה שלו חמש מעלות וחלק אחד (שם ט).  וכמה היא מנת מסלול הרוחב אם יהיה מסלול הרוחב עשר מעלות תהיה מנתו שנים וחמשים חלקים ואם יהיה המסלול הזה עשרים מעלות תהיה מנתו מעלה אחת ושלשה וארבעים חלקים (שם יו יא).  מאחר שתדע מנות של מסלול הרוחב עד תשעים כמו שהודענוך תדע מנות של כל מנינות המסלול (שם יג).  ואחר כך תחזור אצל רוחב הירח הראשון ותקח שני שלישיו לעולם וזה הוא הנקרא מנת גובה המדינה (שם יז יג).  ואם יהיו (מעלות המזלות) אחדים במנין תקח לך מנתם מבין שתי הנטיות (שם יט ז).  ולפי מה שיסדנו תהיה קשת ע"ז הרוכבת על זוית עמ"ז היא מנת הירח בסוף הזמן הזה (ר"י ישראלי, יסו"ע ג ט).  ונחשוב ונדע ע"י כן למנת הירח עפ"י הלוחות הערוכים לזה (שם).  ומרחק מרכז הירח בגלגל הקפתו מנקודת רום הוא יקרא מנת הירח ובלשון לטין יקרא אפיגיאוס (ר"ד גנז, נחמד ונעים ח קלח). — °מְנַת היום: ועל הדרך הזה נתברר להם וידעו מנת היום האחד מהמרוצות הללו ובטלמיוס נתכוין לכל מנה ומנה מהן וכפל אותה בכל מספר ימים שנים וחדשים שרצה והשליך מהנקבץ כל הקפות השלימות והחזיק בנשאר והוא היה מנת השנים והחדשים ההם וחלקם ממרוצת היום (ר"י ישראלי, יסו"ע ג יב). — °מְנַת החמה: כשתרצה לתקן את החמה לשום עת ידוע חשוב וכוון סימן אמצעה וכו' השלך ממנה צ' מעלות שכדי זה הוא רום החמה בזמננו זה והנשאר קרא אותו מנת החמה (שם ה ט) — °מְנַת הרֹחב: בלימוד תיקון מנת הרוחב האמיתי (ר"ל מרחק מרכז הירח עצמו מראש התלי) לרגע הקיבוץ האמיתי (שם ה יא).