מְנַגֶּנֶת
*, ש"נ, מ"ר מְנַגְּנוֹת, — אשה שאֻמנותה לנגן ;Musikantin; musicienne: עם מנגנת1 אל תסתייד פן תלכד בלקותיה (ב"ס גני' מד).
1 כתוב: מנגינת, מלא יוד, אולי לסי' צירי.
*, ש"נ, מ"ר מְנַגְּנוֹת, — אשה שאֻמנותה לנגן ;Musikantin; musicienne: עם מנגנת1 אל תסתייד פן תלכד בלקותיה (ב"ס גני' מד).
1 כתוב: מנגינת, מלא יוד, אולי לסי' צירי.