מַנְגִּינָה
1, ש"נ, בכנ' מַנְגִּינָתָם, — א) הדבר שאדם מנגן, בפרט נגינה של לעג: שפתי קמי והגיונם עלי כל היום שבתם וקימתם הביטה אני מַנְגִּינָתָם (איכ' ג סב-סג). — ב) °ישתמשו בה בזמן האחרון במשמ' נגינה ערוכה ומסדרה לפני קהל שומעים, Konzert; concert
1 מן נגן.