1, ש"ז, — א) שֵׁם במקרא שלא נתברר בְּוַדָּאוּת משמ': מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מָנוֹן2 (משלי כט כא). — ואמר בן סירא: וישכב שלמה מיואש ויעזב אחריו מנון רחב אולת וחסר בינה רחבעם הפריע בעצתו עם (ב"ס גני' מז כג-כד). — ובמדר': כל מי שמפנק את יצרו בנערותו סופו להיות מנון עליו בזקנותו (ר' אבין, מד"ר בראש' כב). —  ב) °שר ושליט על זולתו: כלו כלבנון זרח מתחת סבלות מנון, כשושן בין חוחים פרח ויך שרשיו כלבנון (סדר עבודה, כ"י, הוצא' J. Elbogen 148). הרב ר' שמשון לפני שמש ינון שמו להיות מנון ועוצר ומושל (ר"ת, ספר הישר, סי' ב). ומה לחוח שחוח לדרוש אל ארז הלבנון, חדל אישים אל שר ומנון, לפני שמש ינון (שו"ת הרא"ש א יד). אל הר הטוב הזה והלבנון, חיש יקבוץ עם נבזה תשבי וינון, עם בשבי חוזה יהיה מנון (ר"י נג'ארה, מה לך דוה). מבית בוגד בית מנון, קומי לך רעיתי, ארץ הכנעני והלבנון, יפתי ולכי לך (פסח מצרים, פיוט כ"י לונדון, בספ' דברי חפץ יו). מה יענו שיצרם מנון להם ונתנם לאבק דק (ר"ז בן סעדיה, ספר המוסר, מחבר, כח). — ג) °רך וחלש ובלי כח, Schwächling; homme débile; weakling: ודמיתי כי אחריתו (של הילד) יהיה מנון וגבר לא יצליח לכל (ש' בלוך, שבי"ע ב, אלג'יר). ממכון מושבה השקיפה זליכה, בפני העבד עלם דל חלכה, וכו' לךְ אמרה הנפש מעמל הדרך, מנון הוא, אישי אל תרדנו בפרך (יל"ג, אסנת בת פוטיפרע ב). עולל טפוחים היית לאביך רך וענוג לפני אמך וכו' על כן היית למנון ולבן תענוגות (הוא, אגר' ב תכב).