מְנוּחִי

°, ת"ז, מ"ר מְנוּחִיִּים,— של מָנוֹחַ, ובפרט בנגינה, ההפסקים בין הקולות: והנה מה שזולת אלו המינים אשר זכרנום ממה שירוץ הענין בם בפרט על שמירת המתיחסים המנוחיים (ספ' על מוסיקי, כ"י פריז).

חיפוש במילון: