מְנִיעִי

°, ת"ז, מ"ר מְנִיעִיִּים, מְנִיעִיּוֹת, — של מֵנִיעַ: שכל דבר יש לו סבה ואי אפשר לפעל בלתי סבות מניעייות תניענה לפועל לעשותו (הקד' המגיה פי' ר"י אברבנאל על נביאים א').

חיפוש במילון: