°, ש"ז, מ"ר מֵנִיעִים, —  כח שהוא גורם לדָבָר שינוע: שאנחנו נראה זה הגלגל המקיף בזה העולם השפל מתנועע וכל מתנועע לא יתנועע רק ממניע הניעו וכו' כי כל מתנועע הוא מתפעל למניעו שהוא פועל בו התנועה וכו' וכל מניע הוא התחלה למתנועע (סהל בן תמים, פי' יצירה ב). וכל כחות בע"ח אם משיגים ואם מניעים והמניעים הם המאויים והם שני מינים אם מניע להביא מועיל והוא הכוסף ואם מניע לדחות מזיק והוא הכועס (ר"י א"ת, כוזרי ה יב). כל מתנועע יש לו מניע בהכרח אם חוץ ממנו כאבן שתניע היד או יהיה מניעו בו כגוף בע"ח שהוא מחובר ממניע וממתנועע ולזה כשימות ויעדר ממנו המניע והוא הנפש ישאר המתנועע והוא הגוף לשעתו כמו שהיה אלא שלא יתנועע התנועה ההיא ולהיות המניע הנמצא במתנועע נסתר בלתי נראה לחוש חשבו בבע"ח שהוא מתנועע מבלתי מניע וכל מתנועע שיהיה מניעו בו הוא הנקרא המתנועע מעצמו (ר"ש א"ת, מו"נ ב, הקד' יז). שהמניעים ימצאו על שני פנים מהם מניעים שהם נבדלים מהמתנועעים והם חוץ מהם כאבן שתניע היד וכו' ואפלטון היה סובר כי המניע הראשון הוא דבר יניע עצמו וכן יסבור שהנפש דבר יניע את עצמו (שם טוב, שם). הנה במציאות שלשה מיני מניעים אחד מהם מניע יניע מבלתי ידיעה כמו מניע האבן אל המטה והמין השני מניע בידיעה והוא עם זה מתנועע כמו נפש האדם וכו' וממין השלישי מניע יניע מבלי שיתנועע ולא יתחדש בעצמותו שנוי (ראב"ד, אמונה רמה ד ב). °הַמִֵּנִיעַ הראשון, כנוי לאלהים: אני הצעיר יוסף אלבו היושב פה שוריאה אשר הניעני הנה המניע הראשון (הקד' ספ' העקרים). שיש מניע ראשון קדמון נבדל בהחלט מכל חומר (ספורנו, אור עמים, בלתי גשם). — ובזמן החדש נתיחד שם זה למין מכונה המֵנִיעָה גוף אחר, Motor; moteur.