1, כמו מָסָה, — קל לא נמצא.
— הִפע', הִמְסִי, הִמְסִיו, — הִמְסִי את לִבּוֹ, עשהו שיִמַּס: ואחי אשר עלו עמי הִמְסִיו2 את לב העם ואנכי מלאתי אחרי יי' אלהי (יהוש' יד ח).
1 הצורה הקדומה של פעלי נל"י.
2 כך הנסחה המסורה. ואמר ר"י חיוג: המסיו את לב העם היה ראוי להיות המסו על הדרך הידוע בחסרון הלמד כמו הרבו הפנו ועל עקרו המסיו ונשתנה מן העקר ומן הדרך כאחד ועל כן אמרו מקצת סופרים כי מלת זאת יוצאת על מוצא לשון ארמית אשתיו חמרא כמו שעשו בכל תגמולוהי עליו שנהגו בו מנהג ידוהי עלוהי שהן בלשון ארמית. ע"כ. וריב"ג בהשרשים אחרי הביאו דעת זו של ר"י חיוג אמר וז"ל: ומא יבעד איצ'א ענדי פיה אנהמ אראדוא אנ יא'תוא פי הד'ה אללפט'ה בהפעילו עלי אלאצל ואלכמאל פלמ ימכנהמ ד'לכ לאג'תמאע ת'לאת' שואכנ לינה פי אלכלמה וד'לכ אנ חק הפעילו מנהא אנ יכונ המסייו ביא' לינה בעד אלשינ ללמדּ מת'להא פי הפעילו וביא' מצ'מומה באלשרק באזא' לאמ הפעילו פאשתת'קלוא אלצ'מה עלי אליא' פאשכנוהא פאג'תמע פי אללפט'ה יא'אנ לינתאנ וואו לינה והו ואו אלג'מע פחד'פוא אחדי אליא'ינ פבקי שאכנאנ לינאנ אחדהמא יא' ואלאח'ר ואו פאט'הדוא אלואו ליתמכנ בקא' אליא' אללינה מעה לאנה חרפ צלד כאלבא' ואלרא' וע'ירהמא אד'א כאנ ט'אהרא ולמ יכנה לינה, ע"כ, — ובעבר': ואיננו רחוק עוד אצלי בו שהם רצו שיביאו במלה הזאת הפעילו על העקר והשלמות ולא יכלו בעבור התקבצות שלשה נחים רפים במלה והוא שמשפט הפעילו ממנו שיהיה המסייו ביוד רפה אחר הסמך למשך כמו שהיא בהפעילו והיוד נקודה בשרק לעמת למד הפעילו והיה כבד עליהם השרק ביוד והניחוה ונתקבצו במלה שני יודין רפות וואו רפה והיא ואו הקבוץ וחסרו האחת משתי היודין ונשארו שני נחים רפים האחד מהם יוד והאחר ואו והראו הואו להשען היוד הרפה עליה שהיא אות חזקה כבית והריש וזולתן כשהוא נראה ואיננו רפה. רד"ק הביא את דברי ר"י חיוג והוסיף: ורבי אחי רבי משה ז"ל כתב כי המסיו לשון יחיד והוא על משקל הפקיד השמיד והוו תמורת ההא למד הפעל והיוד למשך (מכלול, שרה"פ). — אך זה דחוק, ואינו מישב דקדוק פעל זה בדרך טבעי.