מָסִיק

*, ש"ז, —  א) זמן מסיקת הזיתים:  והלא כל ימות השנה קציר יצא קציר שעורים ובא קציר חיטין יצא קציר חיטים ובא בציר יצא הבציר ובא מסיק נמצאו כל ימות השנה קציר (תוספתא עדי' א ו).  (אמר קונם יין שאיני טועם) עד הקציר עד הבציר עד המסיק (נדר' ח ג).  ג' שנים קציר ג' שנים בציר ג' שנים מסיק (ירוש' ב"ב ג ב). —  ב) עצם הזיתים שנמסקו בזמן המָסִיק:  הלוקח מעטן זיתים מן הגוי אם יש מסיק על פני האדמה יעשו בטהרה (תוספתא טהר' י ה).  זיתי מסיק שנתערבו עם זיתי ניקוף ענבי בציר עם ענבי עוללות (חלה ג ט).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים