מְסִיקָה
*, ש"נ, מ"ר מְסִיקוֹת, — שה"פ מן *מָסַק: אם תקניטני גוזרני טומאה אף על המסיקה (שמאי, שבת יז.). עד שיגדור שלש גדירות ויבצור שלש בצירות וימסוק שלש מסיקות (ב"ב לו:). — ובסהמ"א: לאחר מסיקתן (של הזיתים) צוברן במעטן ושמנן מתאסף לתוכן (ר"נ על הרי"ף, שבת מב:). חוץ מן ההוצאה שהוא מוציא (מן הזיתים) במסיקתן ובעצירתן (רעמב"ט, ב"מ ח ה).