ש"ז, סמי' מִשְׁמַר, בכנ' מִשְׁמָרוֹ, מִשְׁמָרָיו, — א) מקום יִשָּׁמֵר שם אדם חשוד וכדומ' לבלתי יברח, כֶּלֶא, Gefängnis; prison: ויאסף אתם אל מִשְׁמָר שלשת ימים (בראש' מב יז). ויתן אתם בְּמִשְׁמַר בית שר הטבחים אל בית הסהר וכו' ויהיו ימים בְּמִשְׁמָר (שם מ ג-ד). וישאל את סריסי פרעה אשר אתו בְּמִשְׁמַר בית אדניו (שם ז). ויניחהו (את האיש שקלל את השם) בַּמִּשְׁמָר לפרש להם על פי יי' (ויקר' כד יב). ויניחו אתו (את המקושש בשבת) בַּמִּשְׁמָר כי לא פרש מה יעשה לו (במד' יה לד). — ומצוי השמוש גם בסהמ"א: ותצוה המלכה ללכוד את אשת אריסתובלו' ואת בניו ואת כל משפחת אשתו ויתן אותם במשמר מן המשמרות אשר כנגד ההיכל לבלתי ימצאו מנוסה (יוסיפון, דף רב). — ובֵית מִשְׁמָר: אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית מִשְׁמַרְכֶם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם (בראש' מב יט). — ב) מקום עמידת חיל השֹׁמֵר על החומה וכדומ', Wachtposten; poste; post: אל חומת בבל שאו נס החזיקו הַמִּשְׁמָר הקימו שמרים הכינו הארבים (ירמ' נא יב). — ג) שמירה: הים אני אם תנין כי תשים עלי מִשְׁמָר (איוב ז יב). והיו לנו הלילה מִשְׁמָר והיום מלאכה (נחמ' ד יו). ואין אני ואחי ונערי ואנשי הַמִּשְׁמָר אשר אחרי אין אנחנו פשטים בגדינו (שם יז). — ועצם השומרים: ונעמיד מִשְׁמָר עליהם יומם ולילה (נחמ' ד ג). — ומחלקת אנשים ממונים לשמר או לשרת שרות מה: ואחיהם לנגדם להלל להודות במצות דויד איש האלהים מִשְׁמַר לעמת מִשְׁמָר (נחמ' יב כד). שמרים שוערים מִשְׁמָר באספי השערים (שם כה). והעמיד מִשְׁמְרוֹת ישבי ירושלם איש בְּמִשְׁמָרוֹ ואיש נגד ביתו (שם ז ג). זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי וּבְמִשְׁמָרָיו (שם יג יד). — ד) מה שאדם שֹׁמֵר: מכל מִשְׁמָר נצר לבך (משלי ד כג). — ובתו"מ: כל או"א מכ"ד מחלקות הכהנים והלוים שהיו במקדש1: ארבעה משמרות עלו מן הגולה ידעיה וחרים ופשחור ואימר עמדו נביאים שבירושלם ועשאום עשרים וארבעה משמרות וכו' עמדו ראשי משמרות וקבעו את עצמן בבתי אבות (תוספת' תענ' ב א). וסגן קודם לראש המשמר וראש המשמר קודם לראש בית אב (שם הורי' ב י). איש הר הבית היה מחזר על כל משמר ומשמר ואבוקות דולקות לפניו וכל משמר שאינו עומד אומר לו איש הר הבית שלום עליך ניכר שהוא ישן חובטו במקלו ורשות היה לו לשרוף את כסותו והם אומרים מה קול בעזרה קול בן לוי לוקה ובגדיו נשרפין שישן לו על משמרו (מדות א ב). נשתירו שם ארבעה עשר כבשים לשמונה משמרות (סוכ' ה ו). בשלשה פרקים בשנה היו כל המשמרות שוות וכו' משמר שזמנו קבוע הוא מקריב תמידין נדרים ונדבות וכו' יום טוב הסמוך לשבת בין מלפניה בין לאחריה היו כל המשמרות שוות בחלוק לחם הפנים חל להיות יום אחד להפסיק בינתים משמר שזמנו קבוע היה נוטל עשר חלות והמתעכב נוטל שתים (שם ז-ח). היו שניהם כהנים הוא אונן עליהם והם אוננים עליו וכו' פטור על מכתו ועל קללתו של זה ושל זה ועולה במשמרו של זה ושל זה ואינו חולק אם היו שניהם במשמר אחד נוטלין חלק אחד (יבמ' יא ז). אמר להן הממונה ברכו ברכה אחת וכו' ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא (תמיד ה א). התקינו נביאים הראשונים עשרים וארבעה משמרות על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלם של כהנים ושל לוים ושל ישראלים הגיע זמן משמר לעלות כהנים ולוים עולים לירושלם (תענ' כז.). עשרים וארבעה משמרות בארץ ישראל וכו' שתים עשרה מהן ביריחו הגיע זמן המשמר לעלות חצי המשמר היה עולה מא"י לירושלם וחצי המשמר היה עולה מיריחו כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבירושלם (שם). גלתה סנהדרין ולא גלתה שכינה עמהם גלו משמרות ולא גלתה שכינה עמהם כיון שגלו תינוקות גלתה שכינה עמהם (ר' יהודה, מד"ר איכ', ויצא מבת ציון). אמרו רבותינו אלו ח' משמרות שהתקין משה מפי הקב"ה עד שעמד דוד ועשה אותן כ"ד שם במד' ג. — אַנְשֵׁי מִשְׁמָר: נותנין אותם (את הבִכּוּרים) לאנשי משמר והם מחלקין ביניהם כקדשי המקדש (ביכור' ג יב). שלש תעניות הראשונות אנשי משמר מתענין ולא משלימין ואנשי בית אב לא היו מתענין כלל שלש שניות אנשי משמר מתענין ומשלימין (ר' יהושע, תענ' ב ו). אנשי משמר מותרים לשתות יין בלילות אבל לא בימים וכו' אנשי משמר ואנשי מעמד אסורים מלספר ומלכבס (שם ז). נתן הכסף לאנשי משמר ומת אין היורשין יכולין להוציא מידם (ב"ק ט יב). שנה שגשמיה מרובין אנשי משמר שולחין לאנשי מעמד תנו עיניכם באחיכם שבגולה שלא יהיה בתיהם קבריהם (תענ' כב:). — ה) °מחלקות מלאכי השרת: וברום עולם נצבים לאלפים ולרבבות נחלקים למשמרות ביום ובלילה לאשמורות (רשב"ג, כתר מלכות). במרומי ערץ שם שדי נגמר, וכל לבב יתר וכל בשר סמר, שואלים אי מקומו משמר מול משמר, וקרא זה אל זה ואמר (ר"י הלוי, קדושה ליוה"כ, במרומי ערץ). — ו) *חלק מהחיל השומר על המחנה: הגיעו (שמעון הצדיק ואנשיו) למשמר הראשון (של חיל אלכסנדר מוקדון) נפגעו זה בזה (מגי' תענית, כסלו).
1 אמר ר"ח וז"ל: הכהנים היו חלוקים כ"ד חלקים משמש שבוע ומתחלף יוצא זה נכנס אחר ואותו החלק המשמש שבוע נקרא משמר וכל המשמר היו חולקין ז' חלקים כל אחד משמש יומו ויצא ונכנס אחר משמש למחר ונקרא חלק שהוא אחד משבעה במשמר בית אב וכן הוא מפורש בתוספתא (דמכילתין) משמר שיש בו ד' בתי אבות או ז' בתי אבות או ח' או ט' משמר שיש בו ד' בתי אבות ג' מהן מקריבין כל אחד ב' ימים והרביעי מקריב יום אחד ומשמר שיש בו ח' בתי אבות וכו' משמר שיש בו ז' בתי אבות כל אחד משמר יומו והן כל אחד ואחד ועל זה הסדר שנו בחיצונה אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים שמא יזדמנו אותו היום זבחים הרבה ותכבד העבודה על אנשי בית אב ויסייעו אותן אבל אנשי בית אב אסורין לשתות בין ביום בין בלילה מפני שהן תדירין בעבודה ויש באלו כ"ד משמרות שהפילו גורלות מי שעלה גורלו ביום ראשון נקבע במשמרתו להיות הוא משמש ביום ראשון לעולם ומי שנקבע ביום שני כמוהו כגון שהיא משמרת יהויריב בתחלת ניסן בית אב פלוני באחד בשבת בית אב פלוני בשני בשבת וכן כולן לפיכך אמרו המכיר משמרתו באיזה חדש ובאיזה שבוע זמנו ובית אב שלו באיזה היום מן השבוע זמנו והוא מן הקבועים לעולם אסורין לשתות יין בו ביום מ"ט אמרינן שמא יבנה הבית ויהיה שתוי ואינו יכול לשמש בו ביום ומי שאינו מכיר בית אב שלו אבל מכיר באיזה שבוע זמן משמרתו אסור לשתות יין כל אותו שבוע ומי שאינו מכיר לא זה ולא זה אבל יודע שבתי אבותיו קבועין בעבודה אסור לשתות יין לעולם דבכל יום חיישינן שמא יומו הוא (ר"ח תענ' יז.)