1, ש"ז, — ריף לחם, Brotfladen; galette; bun: ויקרא אליה (אליהו להאשה האלמנה) ויאמר לקחי נא לי פת לחם בידך ותאמר חי יי' אלהיך אם יש לי מָעוֹג2 כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו ויאמר אליה אליהו אל תיראי באי עשי כדברך אך עשי לי משם עגה קטנה בראשנה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרנה (מ"א יז יא-יג). — והשתמשו בו הסופרים במשמ' זו: ואיכה תמצאו מעוג ואין מזון ואין מחיה, עלי זאת תעשו הספד בכל פנה וכל קריה (ר"ש הנגיד, הבמות פליליה). וזה משפט מנחתו (של בּל) פר אחד ועשרה אילים ומאה בני יונה ושבעים ככר מעוג לחם שולחנו ועשרה כדי יין (יוסיפון, דף ל). —  ובלשון הרפואה, כעין עֻגָּה קטנה עשויה ממיני סמי רפואה: מטרידוטוס הוא מעוג מלאכת מטרידא וכו' מעוג ובלטין קונפיקסיאו מטרידוטוס (קאנון ה א א ה, מזכרת הרפואות). מעוג הפלוסופים ובלטין קופיקסיאו פלושופורוס והוא הנקרא חמר החיים מועיל ממותרי הלבנה מחזק הנשימה וכו' (שם שם יד).