1 עי' הערה לקמן.

2 כך בנוסחה המסורה. ותרגמו השבעים ἐξεμυϰτήϱισάν με μυϰτηϱισμόν, כאילו היה כתוב ילעגו לעוג. מנחם חברו עם א. מעוג, ופרשו בלשון עוגה, ובעצם הדבר כך גם ריב"ג, אמר וז"ל: ויג'וז אנ יכונ מן הד'א אלמעני בחנפי לעגי מעוג אי מעג'ונינ פי הזוהמ ושׁתמהמ אי אנהמ יקד'פונה וינשבונ אליה מן אלעאר מא המ מעג'ונונ פיה מתשׁבת'ונ בה ואללפט' מקלוב ותקדירה עוגי לעג, ע"כ, ובעבר': ואפשר שיהיה מזה הענין (מענין עוגה) בחנפי לעגי מעוג, כלומר נלושים בלעגיהם ומשטמתם, ר"ל שהם יחרפוהו וייחסו לו מן הגנות מה שהם בעצמם נלושים בו ודברים בו, והדבור הפוך וצ"ל עוגי לעג. וכן בעיקר הדבר שאר המפרשים שלנו. רש"י: בשביל חניפת של ליצנות אכילה ושתיה שמחניפין לשאול בשביל שיאכילם וישקם וכו' מעוג לשון אכילה כמו אם יש לי מעוג דאליהו. ראב"ע: יש אומרים שהחנפים יאמרו דבר שילעגו להם בעלי מעוג וזה הפי' ארוך אין לו טעם והקרוב אלי שאלה החנפים שהם חנפי לעג הלעג בעיניהם כמעוג לאכלו. ע"כ. אך קצת החדשים פקפקו בפרוש זה, ובאמת הוא דחוק מאד, כי הדבור לעג של עֻגה אינו דבור טבעי, אעפ"י שיש דבור אכל קרצה במשמ' הלשין. אבל כבר תרגם יונתן מלה זו במשמ' נאותה למליצת הכתוב, והיא במשמ' לצנות: במילי שעיעותא ומרהיבא וממקניא מעסן עלי ככיהון. וממיקנא בארמ' הוא משרש מוק, במשמ' התלוצץ, וכך גם בעבר', עי' ערך מוק כאן. ובמשמ' זו פרש גם רד"ק, וז"ל: ועל דעתי שהוא ענין לעג ודברים בטלים ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל וכו' ובגבולין בלשון עגה וכו' ר"ל בלשון לעג ודברים בטלים. ע"כ. והנה בדבר פרוש מלת עגה עי' להלן ערך עגה שאין פרושה כדעת רד"ק, אך בהמלה מעוג אין ספק בדבר כי היותר טוב הוא מה שאמרו בה ת"י ורד"ק, ולשון ערב' מסיעת פרושם, אלא קצת בגון אחר, והוא כי בערב' משמש הפעל עגי عجا عجى בענין עוות הפנים. לשאן אלערב: קאל אלאזהרי ועג'א שִׁדקה אד'א לַוַאה קאל ח'לפ אלאחמר שאלת אעראביא ענ קולהמ עג'א שדקה פקאל אד'א פַתַחַה ואַמַאלַה, ע"כ, ובעבר': אמר אלאזהרי עג'א שׁדקה הוא כשפתח אותו (את זוית שפתיו) ועקמהו, ואמר חלף אלאחמר שאלתי ערבים אדות אֹמרם עג'א שדקה ואמר כשפתחהו והטהו. וכמו"כ עגא את פניו: עג'א וג'הה זואה ואמאלה.