מַעֲוֶה

°, ש"ז, — כמו מַעֲוָה: או חטאו לך תולדות ימים בכוס מחול פשען ושא מַעְוָן (ר' חריזי, תחכמ' ה). ואל תכה בשבט גו חסר לב לישר מעוה לבו ורוחו, אבל הכה ופצוע לראשו למען כי מקום השד במוחו (רש"ט פלקירא, המבקש נט).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים