°, ש"ז, — קִלְקוּל, עָוֹן: וארגז עת אהי זוכר לפניך מעֻותי, ואעמד נגדך עירם ומה תהיה תשובתי (ראב"ע, לך אלי). ותאמר אדוני המלך אני עשיתי מצותך וכו' ותספר לו את אשר עשתה ואת מעוותה אשר עותה (ר"י זבארה, ספ' שעשוע' ב). קשה לב מעֻותיו רבות ואוהב טוב יישר לכת (ב"ז, תרג' ב"ס ג כב). — ועי' עות.