1, קל לא נמצא.

— פִע', עִוֵּת, עִוְּתָנִִי, עִִוְּתוֹ, עִוְּתוּנִי, עַוַּת, יְעַוֵּת, — עִוֵּת המאזנים, הכריעם לצד אחד, לא לפי הצדקד והיֹשר, beugen, krümmen; faire fléchir, pervertir; to falsify, pervert: שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי ארץ מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת וננפתחה בר להקטין איפה ולהגדיל שקל וּלְעַוֵּת מאזני מרמה (עמו' ח ד-ה). — עִוֵּת את פלוני במשפטו: בריבו וכדומ', הכריע הדבר לרעתו של פלוני: יבשו זדים כי שקר עִוְתוּנִי אני אשיח בפקודיך (תהל' קיט עח) דעו אפו כי אלוה עִוְּתָנִי ומצודו עלי הקיף (איוב יט ו). להטות משפט גבר נגד פני עליון לְעַוֵּת אדם בריבו (איכ' ג לה-לו). עִוֵּת משפט, עִוֵּת צדק, קלקל הצדק, שפט לא בצדק: האל יְעַוֵּת משפט ואם שדי יְעַוֵּת צדק (איוב ח ג: גם לד יב). — עִוֵּת דרכו של פלוני, עשה אותה לא ישר: יתום ואלמנה יעודד ודרך רשעים יְעַוֵּת (תהל' קמו ט). — ובכלל עִוֵּת דבר, קלקלו, השחיתו: ראה את מעשה האלהים רי מי יוכל לתקן את אשר עִוְּתוֹ (קהל' ז יג). ובתו"מ: ק"ו לשאר כל אדם המענים את הדין והמעותין את הדין עאכ"ו (ספרי במד' קלה). למה אתה מעוות עלינו את הכתובים מעידני עלי שמים וארץ שחזרנו על כל המקומות שבתורה (שם דבר' א). דור שבן דוד בא בו העזות תרבה והיוקר יעות2 ןהגפן יתן פריו והיין ביוקר (רבי נחמיה, סנה' לז.).עוים מתימן באו ולמה נקרא שמן עוים שעיותו את מקומן (חול' ס:). אין בודקין אותן (את בנות ישראל שהגיעו לפרקן) ביד מפני שמעוותות אותן אלא סכות אותן בשמן מבפנים ומקנחות אותן מבחוץ והן נבדקות מאליהן (ר' יהודה, נדה י). אשה שאין לה וסת אסורה לשמש וכו' ר"ח בן אנטיגנוס אומר משמש בשני עדים הן עוותוה הן תקנוה (שם יב:). נראין דבריו (של ר"א בר"ש) מדברי שהוא מתקנה ואני מעוותה (ר', שם נג:). ומתוך כך משכחין את התורה ומעוותין את הדין (מד"ר במד' י). אם אין אדם מעוות עצמו מד"ת יכול הוא לתקן את עצמו (שם קהל' א). ושלמה צוה מקום המשפט שמה הרשע שלמה היה צופה איך הרשעים מעוותין במקדש (תנחומ' ויקרא' ח). אמר דוד אע"פ שהרשעים הם מעותים אותי לא הנחתי את התורה (מדר' תהל' קיט עח). — ובסהמ"א: לא אמרנו אלא ביתומים עצמן שחלקו זה עם זה אבל שליח זה ושליח זה שחלקו יכול לומר לתקן שלחתיך ושלא לעוות (תלמידי רב יהודאי גאון, הלכ' פסוק' 45). ומה שאמרו קדמונינו ז"ל כי טעם השחית כל בשר את דרכו שכל חי לא שמר דרך תולדתו ועות הנתיב הידוע נכון הוא (ראב"ע, בראש' ו יא). כמו הפרה הרעה שמעקלת ומעוותת במקור נדפס 'ומעוןתה' עצמה מתחת העול ולא יוכל אדם לחרוש בה כן סרר ישראל מתחת אלהיהם שקבלו עליהם עול התורה והמצות אשר צום ועותו עצמם מתחת העול (רד"ק, הוש' ד טז). איש חכם רמז לך שהחכם צריך לו שיהיה נוח בדיבורו ושלא יעשה בתוך דבריו תנועות משתנות ומרגיזות באיבריו ובידיו כמו שעושים הרבה בני אדם בדברים עד שידברו עם אבריהם כלם ומעוותים צורותיהם וכו' (ר' זרחי' מברצלונה, פי' משלי כט ט, השחר ב 306). והג' שהיו עוד מעותים המאזנים ועושין  מאזני מרמה אחר שעותו אותן (ר' יצחק בר' אברהם, חזוק אמונה א לא). ואם אחד סיפר עליו מעשים רעים אם אמת הדבר לא יתפוש לעוות את האמת לנקות עצמו (אורחת צדיקים, הענוה, ח.). והנה הוא מעות במחשבתו את היושר  (רנה"ו, יין לבנון, פי' אבות ב, כג.). — ואמר הפיטן: עמלק אשר בא ועות מחנות והקר אתכם בפני בנות (אלהים אל דמי, יוצ' שבת זכור). בלע שופטי במועצות עותם ופנים הסתיר מהם כשר עותתם (איכה תפארתי, קינ'). ויסבב חומה ויעות המון (זכור את אשר עשה, שם). — ואמר המשורר: שבתי וראיתי בכעס גדפו ולעותו ולבישו כפלים (ראב"ע, באתי ביום צום, כהנא א, 14). איגע להצליח ולא אוכל כי עותוני כוכבי שמי (הוא, גלגל ומזלות, שם 10). עיניו כעיני היונים ורקתו כפלח הרמונים לא עותה קומתו ולא כשל כחו (הוא, חי בן מקיץ). שוא ידבר והבל ימלל צדק יעות ואמת יהולל תהפוכות בלבו און יחשוב על משכבו (שם). חם לבי בתוך קרבי על נפשי אשר עותה ומארצה מחוז חפצה לארץ טמאה גלתה (הוא, אהה ירד).

— פֻע, מְעֻוָּת, — עֻוַּת הדבר, נתקלקל, נשחת, דבר מְעֻוָּת, מקֻלקל, נשחת; מְעֻוָּת לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות3 (קהל' א יה). — ובמדר': בשר ודם מדותיו  ועלילותיו מעוותי' הן (מד"ר שמות ב). בעוה"ז מי שהוא מעוות יכול להתקן ומי שהוא בחסרון יכול להמנות אבל לע"ל מי שהוא מעוות אינו יכול להתקן (שם, קהל' א). — ובסהמ"א: לשמור את כל דברי כי הוא יתקן המעוותים בכחו (ראב"ע, דבר' יז יט). שתנועת הרוח תנועה מעוותה מפני שהאיד יעלה למעלה ואח"כ ישוב סובב סביב הארץ וישב מעוות (ר"ש א"ת, אותות השמים, כ"י ביה"ס כזנתנסי).ואשר אכתוב [על דרך] הלימוד פעמים יהיו השורות מיושרות פעמים יהיו מעוותות (ד"ה יהודי מצרים וא"י ב, מן 146). — ואמר המשורר: בעץ יבש מעֻות לא יתוקן ויתקן בעודו לח ורטוב (ר"ש הנגיד, ב"מ ב עה, הרכני 137). קומה כמו חומה ושקים כשני עצי יער מכרתים וכו' ולחי כפחם רק שפתיה שפתי חמור גרם  מעותים (ר"י חריזי, תחכמונ' ו). שור נא קצת משוט אל תוך המים הן רק מעות ומעקל תראהו (רמח"ל, לישרים תהלה ב). — ובחכמה התכונה, שעות מְעֻוָּתוֹת, בנגוד לשעות ישרות: השער השישי בידיעת כמה שעות עברו מן היום השעות המעוותות וכו' ועיין נוכח השמש על כמה שעות נפל מן המעוותות וככה שעות עברו מעוותות (ראב"ע, כלי נחושת טו). ההקדמה השנית כי השעה הנסכם עליה בעבור מהשעות המעוותות ר"ל מעוותות שהם י"ב ביום וי"ב בלילה בכל עתות השנה (רמב"ם, חשבון העבור, ד"ח כד). ועי' מְעֻוָּת.

— הִתפ', הִתְעַוְּתוּ, הִתְעַוֵת, האדם, נתקלקל, נשחת: ביום שיזעו שומרי הבית וְהִתְעַוְּתוּ אנשי החיל (קהל' יב ג). — ובתו"מ: אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן מתחילה ונתעוות (רשב"י, חגי' קא ז).מיום שגבר אגרופה של חנופה נתעוותו הדינין ונתקלקלו המעשים (ר' שמעון בן חלפתא, סוט' מא:). דבר אחר מעוות לא  יוכל לתקון משנתעוותו המים מששת ימי בראשית עוד לא נתקנו וכו' דבר אחר מעוות לא יוכל לתקון משנתעוותו דור המבול במעשיהם הרעים שוב לא נתקנו (מד"ר קהל' א). — ובסהמ"א: ואנוב (האליל) היה גדול בעיני העם מאסירים להתעוותם יותר (יוסיפון סב, פרנקפ'). או כחוט דבר של מתכת הנתך באש ויצוק על הארץ ויורד כחוט מתעוות פה ופה כאש היה וכהרף עין נראה לעין (ר' שבתי דונולו, חכמוני, פי' יצירה, סז.). כלי עץ שהכובס מכה בו הבגדים על אבן בעת שמלבנן ואלו כולן קפיד עליהן שלא יתעוותו או יפגמו (ר"ח, שבת קכג.). יצאו משם ונתעוות (מקומם) שחרב (רש"י, חול' ס:) . איך נתעות האדם ואיך היתה האמירה ואיך באו הרעות ועל מי יתאונן (ר"ת, הכר' נגד דונש ד).  דמיון זה האיש יתעותו פניו ויקרה לו עקום (כל מלאכת ההגיון המופת, מב.). ויחתלו גופו בנח' כדי שלא יתעוותו איבריו וירחצוהו בכל יום במים פושרין באויר ממוצע (ר"מ אלדבי, ש"א ה, עה.). ילפתו ובעת שיזורבו ילפתו ארחות דרכם ויתעוותו ללכת אנה ואנה עד שיפסקו לגמרי (רשב"ץ, אוהב משפט, באורים לאיוב, סו.). —ואמר המשורר: אם  בשמאל דוחם בימין קרבם אל יאמרו נואש בעת יתעותו אך יאמינו כי לעולם הם וכי לא ישבתו עד יום וליל ישבתו (ר"י הלוי, שמש וירח) .