מָעֹזֶן

1, ש"ז, מ"ר מָעֻזְנִים, בכנ' מָעֻזְנֶיהָ, — מקום במדינות הים להפקיד שם הסחורות, Depot; dépôt: ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יי' צוה אל כנען לשמד מָעֻזְנֶיהָ2 ויאמר לא תוסיפי  עוד לעלוז ישע' כג יא-יב.



1 עי' הערה לקמן.

2 כך בנסחה המסורה, ותרגמו התרגומים הקדמונ' היוני ות"י וכו' במשמ' מָעוֹז, וכך פרשו כל המפרשים הקדמונים, ואמרו המדקדקים הקדמונ' כי הנון היא חלוף הדגש, והיה צריך להיות מָעֻזֶּיהָ, והסתיעו מן תמנו במקום תמו.  וכך גם רֹב החדשים.  אך באמת זה קצת קשה, מדוע זה במקום האחד הזה בלבד באה נ במקום הדגש בעוד שבכל מקום באה המלה מעוז בכנוי רבים מעוזיה, מעזּיה, כהלכתה.  ולכן החליטו קצת החדשים ואמרו שזה שבוש וצ"ל מעוזיה. אך בהיות שיש בעבר' השרש עזן, שממנו שם העוף עזניה, אינו מהנמנעות שנבנה ממנו גם שם מעזן.  והנה בערב' עזנ عزن משמש במשמ' חלקוּ שני אנשים דבר לחלקים ולקח לו זה חלקו וזה חלקו. ואולי מזה הסתעפה המשמ' הרשומה בפנים.

חיפוש במילון: