מָעֹז

ש"ז, בכנ' מָעֻזִּי, מָעֻזָּם, מָעֻזְּכֶם, — א) דבר יקר מאד לאדם, Kostbarkeit; chose précieuse; precious thing: הלא ביום קחתי מהם את מָעֻזָּם משוש תפארתם את מחמד עיניהם ואת משא נפשם בניהם ובנותיהם ביום ההוא יבוא הפליט אליך (יחזק' כד כה-כו). — ב) במשמ' תענוג, שמחה וששון, Freude; rejouissance; joy: ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו וכו' ואל תעצבו כי חדות יי' היא מָעֻזְּכֶם (נחמ' ח י).