מָעֹט

1, לנק' מְעֻטָּה, — חרב מְעֻטָּה, מרוטה, עשויה חלקה ומבריקה: למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מְעֻטָּה2 לטבח (יחזק' כא כ).



1 עי' הערה לקמן.

2 כך בנוסחה המסורה.