1 ש"ז, סמי' מַעֲטֵה, — בגד שיעטה אדם, Hülle; Manteau; wrap, ובמליצה, מַעֲטֵה תְּהִלָּה וכדומ': לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל מַעֲטֵה תהלה תחת רוח כהה (ישע' סא ג). — ואמר הפיטן: ללבש שרד במעטי תשבץ, לפתחי לן בין שדים יחד להרבץ (סדר עבודה, קטע כ"י גני' Elbogen 174). — ואמר המשורר, בהשאלה: לבש היום צדק מעטך, לרעות שארית שבטיך בשבטך (רשב"ג, אלהים אלי אתה).