°, ת"ז, לנק' מְעַטִּית, — א) מה שמזדמן לא תדיר: ואפשר שימצא דבר מתחדש מהזדמן כמו האצבע הששי וזה מעטי (רש"ט פלקיירא, מורה המורה ב מח). שהדברים כלם הם בטבע ויתחלקו למאדיי ולמעטיי ושהגרת המים ודבקותם עד"מ הוא טבעם המעטיי (ר"י אברבנאל, מפע' ה' י ג). שבעת שחמתו יתברך שהיא מעטית כנזכר בוערת באדם הנה אז תתראה היראה השלמה (ר"מ אלבילה, ראשי' דעת ב ד). והשמוש הזה הוא מעטי מאד (ר"ד יחיא, לשון למוד' ב ג). כי חשד התחבולות הוא בנשים מעט לחלשת שכלם ושעור סברתם המעטית והפחותה מטבע ומהם שתקון המאמר וסדרו באופן שלם הוא מעטי בנשים (מ' ליאון, נופ' צופים ב יג). — ב) קְצַר הזמן: כבר היה ראוי שיהיה זמן הגלות הזה מעטי בהקש אל זמן גלות בבל (ר"ח קרשקש, אור ה' ג ח ב). — ג) מְעַט הכמות: הספר הזה לא נכתב כלו ולא רובו על ידי שמואל כי אם החלק המעטי ממנו כאלו תאמר השליש ממנו (ר"י אברבנאל, הקד' פי' על ש"א). עד שתשלם נקמת גוי אויביו בזה השעור המעטי (ר"א שלום, נוה שלום א יו).