1, ש"נ, מ"ר מַעֲטָפוׂת, — בגד רחב יתעטף בו אדם, Mantel; pèlerine; cloak: המחלצות וְהַמַּעֲטָפוׂת2 והמטפחות והחריטים (ישע' ג כב). — ובמשנה: העושה מעטפת מן הלבוד אינה מקבלת טומאה עד שתיגמר מלאכתה (תוספת' כלים ב"ב ה ד).
1 מן עטף, עי"ש. והנה בן זאב וכן פירסט קבעו להיחיד המשקל מַעֲטָפָה. אך בתוספתה המשקל ליחיד הוא מעטפת.
2 תרגמו השבעי' μεσοπόϱφυϱα, בגד חצי ארגמן. ת"י שושיפיא, שהוא מכסה על המטה. בגמ' (ירוש' שבת ו ד) קולבין, שהוא ביוונית ϰολόβιον, והוא כעין כתנת בלי בתי זרוע. וכן תרגום סורי קולביהין, ופרשו ב"ע וב"ב כותינא דלא פדיתא, ובעבר': כתנת בלי בתי זרוע. ריב"ג: המעטפות קיל פיה אלמטארפ והי ת'יאב ישתמל בהא ורבמא כאנת אלעטפ וואחדהא אלעטאפ בכשר אלעין והו אזאר יתעטפ אלאנשאנ בה. ע"כ. — ובעבר': יש אומרים בו שהוא (מה שקוראים בערב') מטראף והוא בגד יתעטף בו אדם, ואפשר שהיא היתה (מה שקורין בעבר') אלעטף והיחיד עטאפ, בעין חרוקה, והוא כעין מעיל יתעטפו בו אנשים. רש"י הסכים לדעת ת"י, וראב"ע אמר: י"א לבוש תתעטף בו האשה וי"א מחלצות חלוק ומעטפות מכנסים. ע"כ, רד"ק: כסות שמתעטפת בו.