מְעִיכָה
°, ש"נ, — שה"פ מן מָעַךְ: ואם יחפץ הרופא שלא ידבק בידיו התחבושת במעיכתו ישים חומץ חזק ושמן (שבתי דונולו, ספר המרקחות). בעבור מעיכת שדיך שערב לך אז זכרת עתה לעשות זמה וזנות (רד"ק, יחזק' כג כ). ולפעמים יקובל תועלת בחפיפה והמעיכה החזקה (קאנון א ג ב ד). ואעפ"י שאין אשה מתעברת מביאה ראשונה מיהו ע"י מעיכה מתעברת (חזקוני, ויחי מט ג).