מְעִידָה

°, ש"נ, — שה"פ מן מָעַד: והמעידה השמט דבר מדבר והפרידו ממנו (ר"י א"ת, השרפים לריב"ג, מעד). רוצה באחת המעידה ובשנית החלישות דמה אותה למעידה כלומר שלא תתקיים מלכותו ((שם, שרש חלק). מוט וכו' ענינם ענין ההטיה והמעידה (שרשי רד"ק מוט).

ערכים קשורים