1, ש"ז, סמי' מַצַּב, בכנ' מַצָּבֶךָ, — א) מקום שֶׁדָבָר נצב ועומד שם: שאו לכם מזה מתוך הירדן מִמַּצַּב רגלי הכהנים הכין שתים עשרה אבנים (יהוש' ד ג). ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן תחת מַצַּב רגלי הכהנים (שם ט). — ב) פקודה ומשרה שאדם ממֻנה עליה, Stelle; poste; place: והדפתיך מִמַּצָּבֶךָ וממעמדך יהרסך (ישע' כב יט). — גדוד צבא שתפס מקום מן המקומות, milit. Posten, Besatzung; armée d'occupation; milit. occupation: ויצא מַצַּב פלשתים אל מעבר מכמש (ש"א יג כג). ויאמר יונתן בן שאול אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מַצַּב פלשתים אשר מעבר הלז (שם יד א). ויגלו שניהם אל מַצַּב פלשתים וכו' ותהי חרדה במחנה בשדה ןבכל העם הַמַּצַּב והמשחית חרדו גם המה (שם יא-יה). ודוד אז במצודה וּמַצַּב פלשתים אז בית לחם (ש"ב כג יד). — ואמר הפיטן: נתיצבו נתחברו על מצבי רשת, יחדיו יכלו כמו בימי ירובשת (רה"ג, אמה אשר שולחה, JQR, N.S. I, 104). — והמליץ אמר: יעלה משפל מצבו לרום שמיו, ירד מגבהי שמיו על ארצו (ר"י הפניני, בחי"ע ב). — °וּמַצָּבֵי הכוכבים, מקומותיהם ברקיע: שכל מעשה השפלים ועניניהם נתלים בכחות הכוכבים כפי השתנות מצביהם (ידעי' הבדרשי לרשב"א, תשו' רשב"א תיח). וגם בהוראת הקבוצים והנגודים במצבי הכוכבים (ר"י ערמאה, יד אבשלום על משלי ח ו). ועוד יהיו להם מצבים מה מן השמש בשבתם יתרחקו מן הארץ או יתקרבו אליה (ראב"ד, אמונה רמה ד ג). אמנם בעלי משפט הכוכבים אמרו שהמצבים שלהם המתחדשים בכל רגע יתחייבו התחדשות ענינים במה שלמטה מהם בכל רגע (שם ו א). ואם תתבונן בתוכן שתי החגורות הללו ותחשוב כי שטחיהן הן יוצאים ועולים ונמתחים עד לעקמימות הגלגל העליון תראה כי כעין התוכן והמצב הזה שיש להם זה אצל זה בגלגל הירח ככה הן חקוקות במחשבה בגלגל החמה (ר"י ישראלי, יסו"ע ג ח). — ובלשון בעלי ההגיון, °מאמר הַמַּצָּב: תשעה מאמרות והם מן המקרים מאמר הכמות וכו' ומאמר המצב ומאמר לו ויקרא מאמר הקנין וכו' מאמר המצב הוא בתארך הגוף לנוכח המקום שהוא בו וכו' וצריך שתודיע מצבו ומעמדו באותו המקום כאילו תאמר עומד או יושב שוכב או מיסב או נופל על פניו וכיוצא בהם כי חלקי הגוף המכוונים כנגד חלקי מקומו ישתנו לפי השתנות המצבים (ר"י א"ת, רוח חן י). ואולם המקרים המשיגים אותו (את הגשם) הכמה והתמונה והמצב וכו' והמצב שהוא יחס חלקיו קצתם אל קצת ואל הגשמים אשר מחוץ (ר"ח קרשקש, אור ה' א כב). המצב והוא יחס חלקי הגשם אל חלקי המקום וכו' וזה כמו ששוכב על אחד מצדדיו ויתהפך על צד אחד וכו' או היושב יקום זה הרושם שרשמו קצתם למצב ומהם מי שיראה שהמצב הוא יחס אל חלקי הגשם קצתם לקצת כי הפרקדן בטנו על גבו והשוכב על בטנו בהפך זה (ראב"ד, אמונה רמה א א). ואמנם נשאר לו דבר אחד שאי אפשר שיהיה בפועל במצב מן המצבים כי כל מצב שהונע אפשר להניעו על מצב אחר כי אי אפשר שיהיה על שני מצבים בעת אחת וכו' ואין קצת המצבים יותר ראוי לו מקצת וכו' (ר"א קרשקש, מו"נ ב ד). והמצב הוא יחס מה שבין חלק מוגבל מן הגשם אל חלק מוגבל מן המקום (כל מלאכ' ההגיון ח). לד' מצבי האדם שביארה תורה בשבתך בלכתך בשכבך ובקומך (ר"י אברבנאל, נחלת אבות ב). — ד) °במדידת הגופים, גוף שגבהו עודף מארכו או רחב: ואם לא תהיה התמונה הזאת שוה בכל מרחקיה וכו' כגון גולם שיהיה ארכו ד' ורחבו ד' וגבהו או עמקו י' וקורין לה מצב ארוך ואתה מונה הרוחב באורך ויהיה י"ו מנה אותו בגובה ויהיה ק"ס והיא תשבורת המצב הזה (ראב"ח הנשיא, המשי' והתשבר' ד ב). — °ובדקדוק, מַצָּבֵי התנועות: הנה מספר יתדותיו ותנועותיו כמספר הקודם לו אבל יתחלפו במצבי התנועות (רלב"ח, דרכי נעם יא.). — ה) °מַצָּבוֹ של אדם, אם הוא עני או עשיר, בריא או חולה, וכיוצא בזה, Zustand; état; state: על זה הייתי חפץ לדעת מצבך שם איך הוא ובאיזה פרס הם משמשים את הרב (תשו' ריב"ש, סי' תמה). הכרתי ערכי ומצבי השפל (שו"ת מהר"י קולון לו). על כן ידידי החשוב הודיעני משפט הדרושים ההמה למען נעמדה על נכון לדעת או טוב מצבך (קובץ אגר' בוקסדורף ח). ויתחבא אח"כ בין ההרוגים ולא נכר להעוברים דרך שמה אם הוא חי וכו' במצב הלז נשאר כשמונה ימים (ר"י עמדין, מגי' ספר 6). ויהי בהקיצו (החולה) משנתו וכו' וירגיש מקו מצבו שלא היה מתום בבשרו (צואת נתנאל טרבוט, שנת היג, Magaz. Berl. XIV). — ואמר המליץ: אין רגע בלי פגע ולא מצב בלי עצב (ד' כוסות, כוס ביד ה' ב). — ומַצַּב הנפש: אפילו בספר שקראו כמה פעמים כשיחזור לקרותו יתעורר בדבר שעדיין לא נתעורר ואעפ"י שכבר ידע הדבר ההוא מכל מקום הזמן והמצב שעומדת נפשו בעת ההיא עושה חדשה (חיד"א, צפורן שמיר ד). — ומַצַּב המדיני, situation: והמבקש לדעת מצב המדיני של עמנו בימים ההם (ש' רפפורט, תשו' גא' קדמ', הוצ' דוד קאסל). — וכמו מַצֵּבָה: זה המצב בעט ברזל נחצב למען לא נשה הנפטר וכו' (כתבות מצבות ארפורט, MWJ 1884, 352).
1 מן נצב, עי"ש.