ש"ז, סמי' נְצִיב, מ"ר נְצִיבִים, נְצִבִים, סמי' נְצִבֵי, — א) כמו עמוד, Säule; colonne; column: ותבט אשתו מאחריו ותהי נְצִיב מלח (בראש' יט כו). — ובסהמ"א: נציב הפרח, הקנה, הקלח שלו: נמצא בשדה תבואה ונפלא בזה אשר נציב פרחיו דק מתחת כפתיל וממעל עבה כעט סופר (רינהאק, תולדות הצמחים ב' מערכה יח). — ב) כמו נִצָּב, שליט על מדינה וכדומ': ויך יונתן את נְצִיב פלשתים אשר בגבע (ש"א יג ג). תבוא אל גבעת האלהים אשר שם נְצִבֵי1 פלשתים (שם, י ה). וישם דוד נְצִיבִים בארם דמשק (ש"ב א ו). וישם באדום נְצִבִים בכל אדום שם נְצִבִים (שם יד). וּנְצִיב אחד אשר בארץ (מ"א ד יט). וישם באדום נְצִיבִים (דהי"א יח יג). ויתן נְצִיבִים בארץ יהודה ובערי אפרים אשר לכד אסא אביו (דהי"ב יז ב). — ואמר בן סירא: ויכנע נציבי2 צר ויא[בד את] כל סרני פלשתים (ב"ס גני' מו יח). — ואמר המליץ: ומשכימים ומעריבים ומעמידים להם נציבים לחרחר מסות וריבים (ר"י זבארה, ספ' שעשועים יג). — כמו מַצָּב: ודוד אז במצודה וּנְצִיב פלשתים אז בבית לחם (דהי"א יא יו). — ובהשאלה, כנוי לחדש העִבּוּר: ועמוסי יריכי נחשון בקשו לקבוע נציב אחד ולא הניחן אדומי הלז אבל בעלי אסופות נאספו וקבעו להם3 נציב אחד בירח שמת בו אהרן הכהן (סנה' יב.). — °וכנוי לאלהים: מגר באף מעציבי נחלנו חמדת צבי מדמה לעופר נציבי דומה דודי לצבי (משולם בר' קלוני', אפיק רנן, יוצ' ב פסח).