ש"ז, סמי' מִפְתַּן, —  מִפְתַּן הַפֶּתַח, כעין קורה נתנוה בקרקע הבית בין שתי מזוזות הפתח ועליה נקש הקצה התחתון של הדלת, Schwelle; seuil; threshold:  וישכמו בקר ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יי' וראש דגון ושתי כפות ידי כרתות אל הַמִּפְתָּן וכו' על כן לא ידרכו כהני דגון וכל הבאים בית דגון על מִפְתַּן דגון  באשדוד עד היום הזה (ש"א ה ד-ה).  ופקדתי על כל הדולג על הַמִּפְתָּן ביום ההוא הממלאים בית אדניהם חמס ומרמה (צפנ' א ט).  וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מִפְתַּן הבית (יחזק' ט ג).  והנה מים יצאים מתחת מִפְתַּן הבית קדימה (שם מז א). —  ובתלמוד:  שמניחין את הדגון ועובדין את המפתן (רשב"ל, ע"ז מא:).  מלמד שהיו נוהגין (קדושה) במפתן יותר מדגון (רבי, ירוש' שם ג ב). —  ומ"ר *מִפְתָּנוֹת:  אומות העולם עשו מפתן אחד ישראל עשו כמה מפתנות (ר"ח בר בא, שם).