מִצְנֶפֶת

ש"נ, —  מטפחת ארֻכּה יצנף אותה אדם סביב לראשו, בפרט בארצות המזרח, Turban: ואלה הבגדים אשר יעשו (לאהרן ובניו) חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מִצְנֶפֶת ואבנט (שמות כח ד).  ושמת הַמִּצְנֶפֶת על ראשו ונתת את נזר הקדש על הֹמִּצְנָפֶת (שם כט ו).  ובאבנט בד יחגר וּבְמִצְנֶפֶת בד יצנף (ויקר' יו ד).  כה אמר יי' (למלך) הסיר הַמִּצְנֶפֶת והרים העטרה (יחזק' כא לא). — ואמר בן סירא: עטרת פז מעל מצנפת ציץ חרות חותם קדש (ב"ס גני' מה יב). — ובתלמ': כיצד מפיסין נכנסין ללשכת הגזית וכו' והממונה בא ונוטל מצנפתו של אחד מהם (מהכהנים) והן יודעין שממנו פייס מתחיל (תוספת' יומ' א י.  כהן גדול משמש בשמונה כלים וההדיוט בארבעה בכתונת ומכנסים ומצנפת ואבנט (משנ' שם ז ה). — ובסהמ"א: עטיפה זו למעלה מן החוטם היא ועדיין ישמעאלים מחזירין קצת המצנפת שלהן על פיהן ועל ראש החוטם (ערוך, ערך גב).  וכן האבנטים בחלון אחד וכתוב עליו אבנט וכן המצנפות כולן בחלון אחד והכתנות כולן בחלון אחד (רמב"ם, כלי המקדש ח ט).  ולא שילבש בגדי משי או מצנפת זהובה (הוא, מלוה ולוה ב ז).  ובעודי בזאת המחשבה, והנה החזן בא ועל מצחו טוטפת, ובראשו מצנפת, לבנה ונעימה, בת מאתים אמה (ר"י חריזי, תחכמ' כד). והוא רוכב על סוס ומלובש בגד משי ורקמה ומצנפת גדולה על ראשו ועל המצנפת סודר לבן ועל הסודר רביד (ר"י סמברי, לקוטים).  ומצנפת לכהן גדול במקום מגבעת לכהן הדיוט שזה וזה על הראש נתון אלא שהמצנפת הוא עשוי כמין בגד ארוך שצונפין בו הנשים ראשן (ספ' חינוך, תצוה צט). — ומ"ר °מִצְנְפִים: ואבנטיהם ומצנפיהם ומכנסיהם (עמק המלך, הקד' שער תיקון התשו'). °—  °השליך המצנפת, לאות צער: ויחר לישוע וישלך המצנפת מעל ראשו ויבך (תולד' ישוע יט). — °הִלְבִּישׁוֹ הַמִּצְנֶפֶת, שָׂם מצנפת על ראשו, עשהו אחד מ"המושלימים", מבעלי דת "מחמד": וגם אתה ידעת להרד"י אשר ברח מלעבוד אל אדוניו אשר הלביש אותו מצנפת (מכתב ממחבר לא ידוע לשמואל די פגס, כ"י וינה, ביהמ"ד אה"ו תרכה, א 64).  הרד"י אשר הלביש אותו המצנפת וברח מפניו שאמר שקבל מפיו היות מדת הת"ת (ר"א הכהן, ספ' מריבת קדש).  אז השיב רופא המלך הנזכר אדוני המלך צוה שיביאו מצנפת וכו' והושם על ראשו מצנפת הישמעאלים והמיר דתו ונעשה ישמעאל (ר"ש אבוהב, אגר' רבני ויניציאה על ש"צ). — ובמלאכת הרפואה, כעין אֶגֶד: לחבר שפתיה (של החבורה) וכו' וישים שָחוק על החבורה ויצנוף במצנפת חזקה (נרבוני, אורח חיים, כ"י שכתר).  שיתחיל לקשור למעלה מהנשיכה (של נחש וכדומה) עם מצנפת קשירה חזקה (שם). — °בעל המצנפת, מין צפור: בעל המצנפת (געהויבטע פינגווין) ארכו אמה גופו ממעל שחור ומתחת לבן מאחורי ראשו צרור נוצות ממראה ירוק בהיר ונקרא ע"כ בשמו (י' שנהק, תוה"א, העוף עד א).  בעל המצנפת (הויבן "קאטה" לערכע) דומה בתארו ומראהו להידוע ונבדל ממנו בקבוצת נוצה אשר על קדקדו בתאר מצנפת וכו' שיריו ערבים (שם כו).  בעל מצנפת הגדול (גראססע הויבער טויכער שלאגהאן) גדול כאוז הקטן ונושא על ראשו כמצנפת נוצות ממראה שחרחר (שם סב א).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים