א. צנף

1, ממנו מִצְנֶפֶת, א. צְנִיף,  ב. צְנִיף, °צְנִיפָה, צָנַף, צְנֵפָה.


1 עבר' וארמ'. [כנראה קרוב צָנִיף אל צָעִיף, ולפיכך אולי אין כאן אלא מבטא אַפִּי של צעף.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים