1, ש"ז, סמי' מִצְעַר, — דבר קטן, דבר מועט, etwas Kleines, Unbedeutendes; peu de chose; a small thing, of litte importance: הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והוא מִצְעָר אמלטה נא שמה הלא מִצְעָר הוא ותחי נפשי (בראש' יט כ). והיה ראשיתך מִצְעָר ואחריתך ישגה מאד (איוב, ח ז). — ובמשמ' מספר מעט: כי בְמִצְעַר אנשים באו חיל ארם ויי' נתן בידם חיל לרב מאד (דהי"ב כד כד). — לַמִּצְעָר, תה"פ, לזמן מועט: למה תתענו יי' מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך לַמִּצְעָר2 ירשו עם קדשך צרינו בוססו מקדשך (ישע' סג יז-יח). — הר מִצְעָר, אולי כנוי לאחד מהרי הלבנון: אלהי עלי נפשי תשתוחח על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מִצְעָר3 (תהל' מב ז).