ש"ז, סמי' מִצְפֵּה, — מקום גבוה יעמֹד שם הצופה לצפות כל הנעשה סביב, Warte; observatoire; watch-tower: על מִצְפֶּה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל (ישע' כא ח-ט). ויהודה בא על הַמִּצְפֶּה למדבר ויפנו אל ההמון והנם פגרים נפלים ארצה (דהי"ב ב כד). — ובסמה"א, מ"ר מִצְפּוֹת: והיה פרושו (של מִנְהָרוֹת) מצפות והם נבנות לצפות מהם ולהשיא מהם משואות להזהר מפני האויבים הבאים על העיר (ר"י א"ת, השרש לריב"ג, שרש נהר). — ושע"פ, מִצְפֵּה מואב ועוד.