מְצֻפִּית

*1, ש"נ, — בכלי נגינה של נפיחה, הקצה הצר המושם בפי המנגן ומצֻפה בחמר מיוחד: קרן עגולה טמאה ופשוטה טהורה אם היתה מצופית שלה של מתכת טמאה (כלים יא ז).


1 מן ב. צפה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים