מְצֻפִּית
*1, ש"נ, — בכלי נגינה של נפיחה, הקצה הצר המושם בפי המנגן ומצֻפה בחמר מיוחד: קרן עגולה טמאה ופשוטה טהורה אם היתה מצופית שלה של מתכת טמאה (כלים יא ז).
1 מן ב. צפה.
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.