מצפ"ץ
°, כתיבת השם המפורש יהוה, בא"ת ב"ש: הרי שנמצא בתפלה לקדמונים שם מצפ"ץ והרואה יחשוב שהוא שם לאחד מן המלאכים ואינו כן אלא הוא כנוי לשם בן ארבעה בחלוף האותיות באלפא ביתא דא"ת ב"ש (ר"י אלבו, העקרים ב כח). שכן אנו כותבין השם המיוחד במצפ"ץ שהקב"ה קורא לעצמו תצמ"ץ (אהיה) ואנו קורין לו מצפ"ץ כלומר יהיה עכשיו ואחרי כן בלי תכלה (ספר חזקוני, שמות ג יד).