מַקָּבָה
1, — כמו מַקֶּבֶת, עי"ש.
1 צורה זו של מ"י קבעו קצת חכמי הלשון, בטכר, פירסט, סימוני ואחרים, להרבים במ"א, ישע' וירמ'. ועי' מקבת. בארמ' וסור' מַקָּבָא.
1, — כמו מַקֶּבֶת, עי"ש.
1 צורה זו של מ"י קבעו קצת חכמי הלשון, בטכר, פירסט, סימוני ואחרים, להרבים במ"א, ישע' וירמ'. ועי' מקבת. בארמ' וסור' מַקָּבָא.