מֵצְרַנִּי
°, ת"ז, — של מצרן: שהשייכות בעצמו אפשר בב' פנים שייכות ההכלל ושייכות מצרני וכו' ושייכות מצרני הוא שיהיה דבר אחד בלתי נכלל בענין השני אבל הוא אמנם מצרן לו וכו' שאין להזמן שלפני יום הנף עם יום הנף שום שייכות כ"א שיכות מצרני (רש"פ, יריע' שלמה א ג). — ובחכמת ההנדסה, °זויות מֵצְרָנִיּוֹת1, שיש להם צלע משֻתפת.
1 חִדּש ד"ר מזיא.