מְצוֹרָע, ת"ז, לנק' מְצֹרַעַת, מְצֹרָעַת, מ"ר מְצֹרָעִים, — שיש בו נגע הצרעת, aussätzig; lépreux; leprous: זאת תהיה תורת הַמְּצֹרָע ביום טהרתו והובא אל הכהן וכו' וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת (ויקר' יד ב-ג). ואל יכרת מבית יואב זב וּמְצֹרָע ומחזיק בפלך (ש"ב ג כט). ונעמן שר צבא מלך ארם וכו' היה גבור חיל מְצֹרָע (מ"ב ה א). ויצא (גיחזי) מלפניו מְצֹרָע כשלג (שם כז). וינגע יי' את המלך ויהי מְצֹרָע עד יום מתו (שם טו ה). וישכב עזיהו עם אבתיו ויקברו אתו עם אבתיו בשדה הקבורה אשר למלכים כי אמרו מְצוֹרָע הוא (דהי"ב כו כג) . — ומ"ר: וארבעה אנשים היו מְצֹרָעִים פתח השער (מ"ב ז ג). ויבאו המְצֹרָעִים האלה עד קצה המחנה (שם ח). — ולנק': והענן סר מעל האהל והנה מרים מְצֹרַעַת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מְצֹרָעַת (במד' יב י). — ובתו"מ: אמר ר' יהודה שבתי היתה והלכתי אחר ר' טרפון לביתו וכו' פשט ידו לחלון ונתן לי ממנה מקל אמר לי יהודה בזו טיהרתי שלשה מצורעים (ת"כ, מצורע א א). אין מצורע מטהר מצורע אחר וכו' והכל כשרין לטהר את המצורע ואפילו זב (תוספת' נגע' ח א). מצורע טובל בלשכת המצורעים (שם ט). שני מצורעים שנתערבו קרבנותיהם (משנ' שם יד יג). אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה (מגי' א ז). אלו מביאין קרבן אחד על עבירות הרבה הבא על השפחה ביאות הרבה וכו' ומצורע שנתנגע נגעים הרבה (כרית' ב ג). ארבעה חשובין כמת עני ומצורע וסומא ומי שאין לו בנים (נדר' סד:). מפני מה אין מצורעין בבבל מפני שאוכלין תרדין ושותין שכר ורוחצין במי פרת (ר' יוחנן, כתוב' עז:). אסור לילך במזרחו של מצורע ארבע אמות (הוא, מד"ר ויקר' טז).