מַקְבִּילִי

°, ת"ז, מ"ר מַקְבִּילִיִּים, — של מַקְבִּיל: אמנם נטיית שני הכחות ההם זה מול זה וכו' אם רק נמשוך לנגדם קוים השוים ומקבילים בכדי  להשלים מהם כל מרובע המקבילי יהיה לעולם האלכסון הנמשך ביניהם הוא מדת הפעולה המורכבת ותכונתה (ח' סלונימסקי, תולד' השמים צג). והנה כל כדור המתנועע וסובב על קוטר עצמו גם כל נקודות שטחו העליון סובבים הולכים סביב הקוטר בדרך עגולים מקביליים זה לזה (שם ח).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים