1, ש"ז, — דבר נִמַּק כמו עץ או נרקב וכדו', Fäulnis Moder; pourriture; rottenness: והיה תחת בשם מַק יהיה ותחת חגרה נקפה (ישע' ג כד). לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כַּמַּק2 יהיה ופרחם כאבק יעלה (שם ה כד). — ואמר המליץ: חצי זמן בוגד מרוקים הם ובלב בני אישים מרוקיהם, יתעדנו בו הנפשות אך מות למק יהפך מרוקיהם (ספר הענק מ). על רב חטאי מק אשו בשמי תחת חגורה אעשה נקפה (שם). ואקדחים על חרשי אדמות וסם על מק ומור על גוש פגרים (משה דרעי, צריח, לקו"ק צ).