ב. מַקֶּבֶת

1, ש"נ, —  חלל בור וכדומ' שנעשה בתוך אדמה, Höhlung; excavation: הביטו אל צור חצבתם ואל מַקֶּבֶת בור נֻקרתם (ישע' נא א).



1 מן נקב, עי"ש.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים