מַקְדֵּר

°1, ש"ז, — כלי מלאכה לקדר בו בהרים וכדומ' (ספר המליצה לר"ש בר"ש, הוצא' בכר 63).


1 אחת מהמלות הנעלמות שבספר המליצה, שלא ידע ד"ר בכר מקורן. ואולי מקורה בפעל קודר בהרים, ויש גם גרסה קודד, עי' שרש זה, וממנו בערב' מקד, כעין מספרים.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים