°, ש"ז, — כמו: מַקְהֵל: ארשת שפתי פציתי ואפער, נצבתי להללך במקהל מצער (ר"י אבן אביתור, ארשת שפתי). ואקדישך ואעריצך בסוד עמי ומקהלם, ושם אכף ואפרוש כף ואבואה בלב נשלם (ראב"ע, תבורך יה). הלב אשר השכינה בו תהי קדוש וברוך בפי מקהל בחיריך (ר"י חריזי, תחכמ' לה).