מֻקַּף

°, מוקף ת"ז, – מסֻמן במקף: בלא שופר יהיה, ומוקף לפני טרחא מצויה (דה"ט, סי' כו). כל בֶּן אשר במקרא סמוך ומוקף עם אב או עם איש וכו' בשלש נקודות יהיה (שם מא). כל ויהי ויחי המוקפים עם תיבה שטעמה בראש וויהן במתג (עין הקורא, בראש' ד ב).

חיפוש במילון: