*, ש"נ, — א) מקום ישטחו שם התאנים ליבשם: עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר מכאן אני אוכל למחר (ר' אליעזר, ביצ' ד ז). הלוקח גרוגרות מן המוקצה לא יאכל עד שיעשר (ר"מ, תוספת' מעש"ר ב יב). אוכלין אחת אחת מן התאנה אבל לא מן הסל ולא מן הקופה ולא מן המוקצה (משנ' שם ג ב). פירות שנגמרה מלאכתן ועברו בתוך ירושלים יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים ושלא נגמרה מלאכתן (כגון) סלי ענבים לגת וסלי תאנים למוקצה וכו' (מע"ש ג ו). היה אוכל והותיר וזרק מה שבידו לתחת התאנה או לתוך המוקצה בשביל שלא יאבד (פרה ז יב). אבא היה נוטל עשר גרוגרות מן המוקצה על תשעים תאנים שבכלכלה (ר' ישמעאל בר"י, ירוש' תרומ' ב ד). אין אוכלין על המוקצה אלא על מקומו (רבי, שם מעשר' ג א). אוכלין על המוקצה בין על מקומו בין שלא על מקומו (ריב"ל, שם). מוקצה שיבש ואין הבעלים מכירין בו (רב כהנא, בבלי ביצ' כו:). — ולפֵרות אחרים, לאבטיחים וכיוצא בהם, מקום שמסדרים אותם יחד: אבטיח משישלק ואם אינו משלק עד שיעשה מוקצה (מעשר' א ה). — ובסהמ"א: ובאבטיח (גמר מלאכתו) משיסדיר אותו במוקצה אבטיח בצד אבטיח (רמב"ם, מעשר ג ח). תאנים וענבים שבמוקצה מותר לאכול מהן עראי במקומן (שם יז). עד שיכפלו העם המחצלאות שבמוקצה שמיבשין עליהם תאנים וענבים לעשותם גרוגרות וצמוקים (הוא, נדר' י ט). ב) בכלל, מקום מיוחד בבית או בחצר ישימו שם דברים לשמירה וכדומ': Rumpelkammer; décharge; lumber-room: הזורק מן האסרטא לדיר או לסהר ולמוקצה ולחצר אפילו הן בבקעה (תוספת' שבת י-יא א. אמרו לו (לר' יהודה) אי אתה מודה בדיר וסהר ובמוקצה שאם ירצה לרבות (בפסין) ירבה (שם ערוב' ב ב). ומתחילין (להסיק) בערמת התבן אבל לא בעצים שבמוקצה1 (ביצ' ד א) הדלת שבמוקצה2 וחדקים שבפרצה ומחצלות אין נועלין בהן אלא אם כן גבוהים מן הארץ (ערוב' י ח). אויר שתשמישו לדירה כגון דיר וסהר מוקצה וחצר (רשב"א, גמ' שם כב.).
1 ופרש"י וז"ל: רחבה שאחורי הבתים קרוייה מוקצה על שם שהיא מוקצה לאחור ואין נכנסין ויוצאין בה תדיר ושם נותנין עצים וכל דבר שאין דעתו ליטול עד זמן מרובה.
2 ופרש"י: רחבה שאחורי הבתים וכו' שאין משתמשים בה תדיר ואין בעה"ב חושש לה לעשות לה דלת כראוי.