מִקְפָּה

* 1, ש"נ, תבשיל של גריסים וכיוצא בזה, קצת עבה אך נצוק, Brei; bouillie; porridge:  שיברי עריבה לצוק בהם מקפה לתינוק (ר' יהודה, תוספת' שבת יד ז)המקפה וחמיתה2 של חולין (שם טבו"י ב ב).  מאימתי מותר לפנות (מהסוכה אם ירדו גשמים) משתסרח המקפה (סוכ' ב ט).  (הנודר) מן הגריסין אסור במקפה ור' יוסי מתיר (הנודר) מן המקפה מותר בגריסין (נדר' ו י).  לא סוף דבר מקפת גריסין אלא אפילו מקפה של כל דבר (ירוש' סוכ' ב י). —  ואמר המליץ:  ואשרת אותה (את הזקנה) ואכבדה ואתענה תחת ידיה ואשתדל בכל כחי לעבדה ולחולשת שניה לתקן לה מקפה עיסה מתובלת קמח סולת (בגידת הזמן, בסוף).



1 מן קפה, עי"ש.  ומדברי ר' תנחום ירושלמי נראה כי קרא מם חרוקה, כמו מקרא ומקנה, וכך נראה מהכתיב של כ"י אחד, מיקפה, יוד אחרי המם.  ובקצת משניות מנֻקד' נדפסות המם פתוחה, וכן י' לוי, אך יסטר' מם חרוקה.

2 במשנה (טבו"י ב ד) חמיטה, בטית, ועי' זה הערך.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים