ש"ז, מ"ר סמי' מִקְרָאֵי, בכנ' מִקְרָאֶיהָ, —  א) שה"פ מן קָרָא, פעולת מי שקָרָא דבר, שהכריז, מִקְרָא העֵדה וכדומה, קריאה שיתאספו במקום מהמקומות וכדומה, Berufung; convocation:  עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך לְמִקְרָא העדה ולמסע את המחנות ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד (במד' י ב-ג). —  מִקְרָא קֹדֶשׁ, הכרזה שיום מהימים הוא יום חג וכדומ':  וביום הראשון מִקְרָא קדש וביום השביעי מִקְרָא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם (שמות יב יו).  מועדי יי' אשר תקראו אתם מִקְרָאֵי קדש (ויקר' כג ב).  אלה מועדי יי' אשר תקראו אתם מִקְרָאֵי קדש להקריב אשה ליי' (שם לז).  ובעשור לחדש השביעי הזה מִקְרָא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם (במד' כט ז). —  וּמִקְרָא לבד, במשמ' הכרזה של חג:  לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מִקְרָא לא אוכל און ועצרה (ישע' א יג). —  ב) מקום שנקראים שמה אנשים:  וברא יי' על כל מכון הר ציון ועל מִקְרָאֶהָ1 ענן יומם ועשן נגה אש להבה לילה (שם ד ה). —  ג)  דבר שאדם קורא בספר:  ויקראו בספר בתורת האלהים מפרש ושום שכל ויבינו בַּמִּקְרָא (נחמ' ח ח). —  ובתו"מ, שה"פ:  ואלו נאמרין בלשון הקדש מקרא בכורים וחליצה ברכות וקללות וכו' מקרא בכורים כיצד וענית ואמרת לפני יי' אלהיך וכו' (סוט' ז ב-ג).  היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא (של שמע) אם כוון לבו יצא (ברכ' ב א).  הנכנס למרחץ מקום שבני אדם עומדין לבושין יש שם מקרא ותפלה (תוספת' שם ב כג).  שאף מקרא פרשה מעכב (רשב"י, יומ' ה:).  שכל מצות שנוהגות בשני נוהגות בראשון חוץ ממקרא מגילה (מגי' ו:).  מקרא סופרים ועיטור סופרים וכו' הלכה למשה מסיני (ר' יצחק, נדר' לז:). —  ובסהמ"א:  כי כל אות אשר בתורה, יצא בלשון ובשפה ברורה, ובדגש פעם נקרא, ולרפייה פעם יתחברה, חוץ מארבעה בספירה, אשר לא ישתנו במקרא, כי הם ננאמים בחיך בברירה, וכו' בדגש לא יצאו במקרא, לכן נבדלו מכל אות שבתורה (בן אשר, דה"ט, סי' ו).  שבע נקדות, למאד כבדות, מקרא מלמדות, וחכמות מגידות (שם, סי' י).  וחסרו (במלת ואבדך) המשרת בעבור התחברות שני אלפין כי יכבד על הלשון מקראו (ראב"ע, צחות ב). —  ד) *שֵׁם כללי לכל ספרי התורה והנביאים והכתובים יחד, -Bible; bi:  המודר הנאה מחברו וכו' לא ילמדנו מקרא אבל מלמד הוא את בניו מקרא (נדר' ד ג).  וכל שישנו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ לא במהרה הוא חוטא (קדוש' א י).  והתורה נקנית וכו' במקרא במשנה במיעוט סחורה במיעוט שינה וכו' (אבות ו ה).  העוסק במקרא מידה שאינה מידה העוסק במשנה מידה שנוטלין ממנה שכר (רשב"י, ירוש' שבת יו א).  שהמשנה קודמת למקרא (שם).  ארבע מאות וששים בתי כנסיות היו בירושלם וכל אחת ואחת היה לה בית ספר ובית תלמוד בית ספר למקרא ובית תלמוד למשנה (רב יהושעיה, שם כתוב' יג א). השכים לשנות עד שלא קרא ק"ש וכו' למקרא ולמדרש צריך לברך למשנה אין צריך לברך (ר' אלעזר, בבלי ברכ' יא:).  אם בעלי מקרא הן יעסקו בתורה ובנביאים ובכתובים אם בעלי משנה הן יעסקו במשנה בהלכות ובהגדות (סנה' קא.).  ואמרו עליו על ריב"ז שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות תוספתות וכו' שלא למד (אדר"נ יד).  נמשלה המקרא כמים והמשנה כיין והש"ס כקונדיטון אי אפשר לעולם בלא מים וכו' כך אי אפשר לעולם בלא מקרא ובלא משנה (מס' סופרים טו ז).  שם הבדולח ואבן השוהם וגו' מקרא משנה ותלמוד ותוספתא (ריב"ל, מד"ר בראש' טז).  חזרנו על כל המקרא ולא מצינו כלי ששמו שמיכה (ריש לקיש, שם ויקר' כג).  מה הגפן הזו יש בה ענבים (ויש בה) צמוקים כך ישראל יש בהן בעלי מקרא בעלי משנה בעלי תלמוד בעלי אגדה (שם לו).  תלמידי חכמים אעפ"י שנראין כעורים ושחורים בעוה"ז אבל בפנים יש בהם תורה מקרא משנה מדרשות והלכות תוספות ואגדות (שם שה"ש, כאהלי קדר). —  ובסהמ"א:  והוא (הדגש) קשור בלשונם אם יקראו במקרא ואם ישיחו בשיחתם (בן אשר, דה"ט, סי' ו).  סדר סוד התיבות אשר במקרא חצובות (שם ח).  זה נמצא וידוע בכל המקרא כי אלף יעמוד במקום הי והי יעמוד במקום אלף כי כן בנין המקרא כולו וכו' על זה הדרך הולך כל המקרא (שם).  כל תבה שבמקרא כמו לישראל וכו' נקודה בשוא תחת האות הראשון (שם יג).  חמש עשרה נקודות אשר במקרא עשר נקודות בתורה וארבע בנביאים ואחת בכתובים (שם נח).  סכום כל הפסוקים של המקרא כולו שתי רבוא ושלשת אלפים ומאתים ושלשה (שם סח).  והנה כל השניים הנמצאים בלשון המקרא ואשר אינם נמצאים יגיעו תס"ב (ראב"ע, צחות, שער הבנינים).  כלל גדול בכל המקרא יש דגשים נמצאים שאין צורך להם (שם, שער הרביעיים).  ובא יומה (של עיר אליוסנה) ונד עמה וגם היתה כאלמנה, באין תורה ואין מקרא והמשנה נטמנה (הוא, אהה ירד).  ואחז המקרא דרך קצרה כי כן  דרך המקרא במקומות רבים וכו' (רד"ק, מכלול, שדה"פ, טור ז). —  ומ"ר °מִקְרָאוֹת:  לא ישבותו חוקקי ישראל להדפיס בעט ברזל ועופרת מקראות וחומשים תפלות ומחזורים (דברי המדפיסים מחזור עם הדרת קדש, ויניציה, שנת התפללו). —  °מִקְרָאוֹת גדולות:  זה רבות בשנים עברו אשר נכסה אור יקר ספרי תנ"ך הנקראים בשם מקראות גדולות שנדפסו בויניציא ובבזיליא (מכתבי תהלה, בראש מק"ג דפוס ורשה). —  °בני מִקְרָא, בעלי מִקְרָא, הקראים:  ואשר יבקש להלחם עם בני מקרא יצ"ו לא יהיה כמוך כי ראוי לו ללמוד בטרם ישאל (סהל הכהן, אגר' ליעקב בן שמואל, לקו"ק 27).  ראיה רביעית אותה אבאר, ולבעלי מקרא יצ"ו היא תפאר, וכל תואנה למתאוננים לא תשאר (תשו' יפת הלוי להנ"ל, שם 21).  הזקן היקר בעל תושיה משכיל כל בני הגולה ישועה בן יהודה זקן עדת בני מקרא האלהים יאריך ימיו (ספ' העריות לישועה בן יהודה הקראי).  והחלוקה רבתה וגדלה בין בעלי מקרא ובין בעלי הקבלה (ר"א הקראי, הקד' ג"ע). —  ה) פסוק אחד מפסוקי תנ"כ:  מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי שהיית אומר עתיד דור אחר לטהר ככר שלישי שאין לו מקרא מן התורה שהוא טמא והלא עקיבא תלמידך מביא לו מקרא מן התורה שהוא טמא שנאמר כל אשר בתוכו יטמא (ר' יהושע, סוט' ה ב). (כתוב) ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגומר ומקרא אחר אומר מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב אי אפשר לומר אלף אמה שכבר נאמר אלפים אמה וכו' (ר"ע, שם ג).  כשחלה ר"א נכנסו ארבעה זקנים לבקרו וכו' נענה ר"ע ואמר חביבין יסורין וכו' אמר לו (רבי אליעזר) עקיבא זו מנין לך אמר לו מקרא אני דורש בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וכו' (הוא, סנה' קא.).  מאחר שמקרא אחד מרבה ומקרא אחד ממעט מפני מה אני אומר (עכו"ם) נערך ולא מעריך (ר' מאיר, ערכ' ה:).  מקרא זה נוקב ויורד עד תהום כי עוד חזון למועד וכו' (ר' נתן, סנה' צז:).  (כתוב) ועתה הניחה לי וגו' אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו מלמד שתפסו משה להקב"ה וכו' (ר' אבהו, ברכ' לב.).  מקרא היה בידינו ושכחנוהו (רב, זבח' נט.). בימי יואל בן פתואל נתקיים מקרא זה (ר' יוחנן, תענ' ה.).  מקרא זה מעצמו נדרש שנאמר ויאמר אם שמוע תשמע וכו' (הוא, סנה' קא.).  מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים (שם לד.).  מקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו (שבת לב:).  אין מקרא יוצא מידי פשוטו (שבת סג.).  מקרא אחר אני דורש (כתוב' קיא.).  מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול וכו' (ר' בון, ירוש' ברכ' ב ד).  האיר הקב"ה עיניו של ר' יוסי ומצא לו  מקרא מכריע (ר' חנין מציפורי, מד"ר בראש' טז). —  ומ"ר *מִקְרָאוֹת:  כל מקום שאתה מוצא שני מקראות2 אחד מקיים עצמו ומקיים חבירו ואחד מקיים עצמו ומבטל חבירו מניחין זה שמקיים עצמו וכו' (ר"א, זבח' סג:).  חמש מקראות בתורה אין להן הכרע (איסי בן יהודה, יומ' נב.).  מקרא אחד יוצא לכמה טעמים ואין טעם אחד יוצא מכמה מקראות (אביי, סנה' לד.).  אלמלא שלש מקראות הללו נתמוטטו רגליהם של שונאי ישראל (ר' חמא בר"ח, ברכ' לב.).  כתוב אחד אומר וחג הקציר בכורי מעשיך וכתוב אחר אומר כל מלאכת עבודה לא תעשו וכו' כיצד יתקיימו שני מקראות הללו (ר' חנניה, ירוש' חגי' ב ד). —  ומ"ר *מִקְרָיוֹת:  זה אחד משלשה מקריות שנאמרו בתורה במשל (ר' ישמעאל, ירוש' כתוב' ד ד, שם סנה' ח ח).  וזה אחד משלשה מקריות שהן מחוורין בתורה (ר' ינאי, שם חלה א ד).  זה אחד מששה מקריות שהיה רבי קורא אותן ובוכה (שם, חגי' ב א).  רבי היה דורש ג' מקריות לשבח (ר' אחא, שם כתוב' יג א) .  ג' מקריות נאמרו בענין אחד מה שאמר זה לא אמר זה (שם סוט' ט ז).  ויעש אלהים את הרקיע זה אחד מן המקריות3 שהרעיש בן זומא את העולם (מד"ר בראש' ד). —  ובסהמ"א:  כשתדקדק בה (בפרשת פרה) אינך יכול להשוות שיטת הפרשה בשוה שיהיו כל מקראותיה שוים זה עם זה אלא יש בהן שמשמע מקרא זה מוציא מכלל משמע מקרא שלפניו מה שפסל זה הכשיר זה או מה שהכשיר זה פוסל זה ויש בה מקראות משמעות שמתקיימין ממילא משמעותיו (רש"י יומ' מב:).