ש"ז, — א) כמו קצת, חלק קטן של דָּבָר, לא כלו אלא חלק ממנו, של חבורת אנשים וכיוצא בזה: וּמִקְצָת ראשי האבות נתנו למלאכה (נחמ' ז סט). ויתן אדני בידו את יהויקים מלך יהודה וּמִקְצָת כלי בית האלהים (דני' א ב). — ב) כמו קצה, סוף: וּמִקְצָת ימים עשרה נראה מראיהם טוב (שם טו). וּלְמִקְצָת הימים אשר אמר המלך להביאם ויביאם שר הסריסים (שם יח). ולגדלם שנים שלוש וּמִקְצָתָם יעמדו לפני המלך (שם ה). — ובתו"מ: הטוען את חבירו כדי שמן והודה בקנקנים וכו' הואיל והודה במקצת הטענה ישבע (אדמון, כתוב' יג ד). דבר התלוש מן הקרקע אפילו מקצתו אבוד (ר' יוסי, מו"ק יב:). נטל מקצת פאה וזרק על השאר (תוספת' פאה ב א). במה דברים אמורים בזמן שכולן מפרישין אבל מקצתן מפרישין ומקצתן אין מפרישין נוטל חלה מכל אחד ואחד (שם דמאי ה ו). אינו דומה העץ למתכת שהמתכת חם מקצתו חם כולו ושל עץ אעפ"י שחם מקצתו לא חם כולו (שם פסח' ה ח). חמש נשים שנתערבו ולדותיהן הגדילו התערובות ונשאו נשים ומתו מקצתן אחין ומקצתן אין אחין מקצתן כהנים ומקצתן אינן כהנים (שם יבמ' יב ג). מצא פירות וכו' מקצתן צבורין ומקצתן מפוזרין חייב להכריז (שם ב"מ ב ו). שהנדר שהותר מקצתו הותר כולו (ר"ע, נדר' ט ו). וכשאתה אומר (זרעים) מחוברים טהורים ותלושים טמאים טמאת מקצת וטהרת מקצת (ת"כ שמיני ט יא). שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו מצטרפין לזמון (ברכ' ז ה). היתה כל שדהו בית ארבעה סאין משייר ממנה מקצת מפני מראית העין (שבי' ג ד). מי שהיו מקצת בניו טמאין ומקצתן טהורין (מע"ש ב י). היו שנים מקצת אמותיו של זה בתוך אמותיו של זה מביאין ואוכלין באמצע (ערוב' ד ו). חמש חבורות ששבתו בטרקלין אחד וכו' בזמן שמקצתן שרויין בחדרים או בעליות (שם ו ו). שתי דיוטות זו כנגד זו מקצתן עשו עוקה ומקצתן לא עשו עוקה (שם ח יא). אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן ישנו מקצתן יאכלו כולן לא יאכלו (פסח' י ח). מכרה כתובתה או מקצתה משכנה כתובתה או מקצתה נתנה כתובתה לאחר או מקצתה לא תמכור את השאר אלא בבית דין (כתוב' יא ג). מכר לו את השדה ונתן לו מקצת דמים (ב"מ ה ג). הבית והעליה של שנים שנפלו וכו' אם היה אחד מהן מכיר מקצת אבניו נוטלן ועולות לו מן החשבון (שם י א). מי שפרע מקצת חובו והשליש את שטרו (ב"ב י ה). טענו כלים וקרקעות וכו' הודה במקצת הקרקעות פטור במקצת הכלים חייב (שבוע' ו ג). הורו (בית דין) לבטל מקצת (התורה) ולקיים מקצת הרי אלו חייבין (הורי' א ג). היו שנים רואין אותו מחלון זה ושנים רואין אותו מחלון זה וכו' בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו עדות אחת (מכות א ט). מקצתן מעשרין ומקצתן שאינן מעשרין רעב של בצורת באה מקצתן רעבים ומקצתן שבעין (אבות ה ח). שליה שיצתה מקצתה אסורה באכילה (חול' ד ז). מקצת הטומאה בבית ומקצתה כנגד ארובה (אהל' י א). ראה אחת היום וכו' ואחת למחר אם ידוע שמקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר ודאי לטומאה ולקרבן אם ספק שמקצת הראיה מהיום ומקצתה למחר ודאי לטומאה וספק לקרבן (זבי' א ו). נכנס למרחץ וכו' מקצתן ערומים ומקצתן לבושים וכו' (ירוש' ברכ' ב ג). לא סוף דבר חריץ אלא אפילו גבשושית מקצתו חריץ ומקצתו גבשושית (שם ערוב' ב א). אמר לעשרה חתמו בגט זה וחתמו מקצתן היום ולמחר מקצתן (רשב"ל, שם גיט' ב ב). אילן מקצתו בארץ מקצתו בחו"ל טבל וחולין מעורבין זה בזה (רבי, גיט' כב.). מקצת שבחו של אדם אומרים בפניו וכולו שלא בפניו (ר' ירמיה בן אלעזר, ערוב' יח:). מקצת היום ככולו (מו"ק טז:). (שכיב מרע שכתב נכסיו) מקצתן לראשון וכולן לשני ראשון קנה (נדר' מג:). חזרה במקצת הוי חזרה או לא (ב"ב קמח:). ואומרים לו מקצת דקדוקי מצות (מס' גרים א ג). רבש"ע כתבת בתורתך דייתיקי שמקצתה בטלה כולה בטלה (רשב"י, מד"ר שה"ש, ראשו). אפילו מלאכי השרת אינן יכולים לספר אלא מקצת גבורותיו (פרקי דר"א ג). — ובמשמ' *מעט: המדלה את הגפן על מקצת אפיפירות לא יביא זרע אל תחת המותר וכו' וכן המדלה על מקצת אילן סרק (כלא' ו ג). מעשה שהלך ר' יהושע אצל רבי ישמעאל לכפר עזיז והראהו גפן מודלה על מקצת תאנה (שם ד). המפריש מקצת תרומה ומעשרות (תרומ' ד א). אוכל שנפרס ומעורה מקצת (טבו"י ג א). — ובסהמ"א: המפריש מקצת התרומה אותו המקצת אינו תרומה והרי הוא כחלק הכרי ואעפ"כ צריך להפריש תרומת אותו מקצת ממנו רמב"ם, תרומ' ג ז.