* 1, ש"ז, — כלי מכלי עבודת האדמה יחפרו בו, כעין אֵת: כל מיני מתכת יפין לחלום חוץ ממר2 פסל וקרדום ברכ' נז:. — ובסהמ"א: אסטמא הוא דבר שבו מצפין את פי הקרדומות ומר ופסל כדי שיהא חד וחזק ערוך, ערך אסטמה. וכתתו חרבותם לאתים כמו כתו אתיכם לחרבות הוא הכלי שחופרין בו ונקרא מר בדברי רבותינו ז"ל רד"ק, ערך את. כתב ר' יונה כי (הקרדֻמות) הם המרות ולא יתכן כי המר הוא כלי אחר שיחפרו בו והוא הנקרא בלשון הקדש אֵת שם, ערך קרדום. המר שחופרין בו נקרא את הוא, ישע' ב ד. שהוא (החרחור) אחד מכלי האכר ועשוי כעין מר שחופרים בו את הקרקע ר"ש כלים יג ג . — ומ"ר °מָרִים: למוד לשמה ולא ליטול עטרה ולא תעשה פסל קרדום ומרים ר' לוי בר"א, בתי הנפש והלחש' א.
1 בארמ' מרא, מצוי בגמ', וכן בסורית. ובערב' מרּ مرّ, בריש דגושה. גם באשור' מַרְרֻ כלי עבודת האדמה של ברזל. וכבר העיר ס' פרנקל Aram. Fremd. 86 כי מלה זו שאולה בערב' מארמ', ומקורה ביונית המאוחרת μάϱϱα.
2 בכ"י פ': חוץ מן מדה וספסל (ד"ס).