°, ש"נ, — סגולת דבר מִקְשִׁי: קושי והרכות והספוגיות והמקשיות (קאנון א א א ב). כי הבשר האדום כשיהיה רב יורה על הלחות והחום ויהיה שם מקשיות (שם ב ב ג). והוא עצם שיש לו מן העובי והמקשיות (ראב"ד, אמו"ר א ב). שאם יהיו חלקי הכבדים (של הרכבה רפואית) בעת ההשתנות עד"מ יותר יגדל המקשיות ואם יהיו חלקי הקלים יותר יגדל הספוגיות (רש"ט שפרוט, עין כל 6). וירצה בהרכבת מקשיותם וספוגיותם עקומם וחללותם (שם 8). הכבדות והקלות השעירות והחלקות והספוגיות והמקשיות (ר"י אברבנאל, אגרת היסודות, כ"י בריט' מוז'). והסבה בזה לעביותה (של הארץ) ומקשיותה וכמו שנתבאר כל זה בארוכה (ר"מ אלבילא, ראש' דעת קיה:). הכפור יתילד מהחלק האחד מן האד אשר אין בו חלק חם כלל וזה טעם מקשיותו כי הוא קר מאד (רמב"ח, פרוש בחינ' עולם ו ב). וכן הספוגיות והמקשיות הן אכיות החמר (יש"ר מקנדיה, ספר אילם, כתב מיץ). שבהיותו גוף אוירי במקשיותו יתעבה ויראה לעינים ובספוגיותו ובפירוד חלקיו הימנו יתעלם ויתפרד (הוא, מצרף לחכמה לב). שמסבת המקשיות נכונו לקבל האור ולהאיר ובהפרד המקשיות ויהיו ספוגיים האור יעבור (הוא, אגרת, כרמל תרכ"ז, תמוז).