°, ש"ז, — מי שרגיל להקשות קושיות: שכן דרך הש"ס המקשן מהפך הסברא כאן כדי שיקשה ובמקום אחר מהפכו לפי הקושיא (רש"י שבת קד.). משמע שאין נראה למקשן שידברו האמוראים דבבל בשביל בני ארץ ישראל וכו' קים ליה למקשן דבאותה שעה שאמר רב חסדא הא מילתא לא היה לפניו שום תלמיד מא"י (תוספו' ברכ' מד. ד"ה אינהו). וי"ל דודאי המקשן טעה (הם, מגי' כו.). וי"ל דהמקשן דלקמן סבירא ליה וכו' (הם, יומ' מג:). סבר המקשן דחזקה דהביאה סימנין וכו' (הם, נדה מח:). לא נחלקו המקשן והתרצן בכך (שו"ת מהר"י קולון עב). וחזר עתה המקשן להכריע סברתו (ר"מ אלבילא, ראש' דעת קנט:). וכל ס"ד שבתלמוד היא לגלות הסוד שעליו בונה המקשן קושייתו (שו"ת בנימין זאב ב). שהיה מעיין גדול ובקי בחדרי התלמוד ומקשן ועוקר הרים (קורא הדורות נא.). לפעמים המקשן מקשה כמה קושיות בפעם אחת וכו' אבל כשרואה המקשן שהקושיא הראשונה מספקת לבטל סברת שכנגדה אז לא יחוש להרבות בקושיות ללא צרך (של"ה, תורה שבע"פ, כלל אלף). הרבה פעמים תמצא שהמקשן מקשה ומתרץ  תירץ לו הכא במאי עסקינן (שם). דרך התלמוד לומר לעולם אימא לך על שקדם המקשן בשתי חלוקות והקשה עליהם ותירץ שאחת היא אמתית ועל תירוץ ההוא חזר המקשן להקשות שאין החלוקה ההיא אמיתית ועל הדין הדר התרצן לעולם אימא לך (שם, אות ל). השואל הספק נקרא מקשן והמשיב נקרא תרצן (צמח דוד, ערך תרץ). אין מקום לקושית המקשן (שו"ת מים רבים, או"ח נד). דשפיר הקשו על המקשן בגמרא וכו' (שו"ת חות יאיר טו). נשאר קשה על המקשן דמקשה בגמרא וכו' (שם קעג). וכמאמר המורגל סתם מקשן ע"ה (שם ריט). ודאי המקשן לא רצה להקשות קושיא זו ארשב"ג (מהרש"א, גיט' י. ד"ה שם לעולם). כי על כל מין ומין של קושיא היא תמיהת המקשן ומקשה (ר"ש בן סריליו, כללי שמואל, הקד'). ולמה הקשה המקשן קושיה שתשובתה בצדה ולמה תירץ התרצן תרוץ שקושיה בצדו (שם). ובא רש"י לתת סברא למקשן ולתרצן (שם). לפעמים יקשה המקשן אעפ"י שהתירוץ מקושיתו מבוארת לו וכו' והוא שהכוונה למקשן לדעת אולי יתרצו לו תירוץ אחר יותר מרווח (קצור כללי התלמוד, בש"ס וילנה מה.). כאשר תראה התוספות משתדלים בכל מקום לישא וליתן בדברי המקשן מפני שהמקשן א' ולא שנים (שם). שלשון תיובתא שייך כשהמקשן משיב על האמורא מכח משנה או ברייתא (שם). האשכנזים עושים בהפך ואומרים סתם מקשן ע"ה (הגה' יעבץ, שם, ג). כשאין התרצן יכול לתרץ את קושיות המקשן יאמר יגדיל תורה ויאדיר (אורי וישעי, שער התפלה יה). קשה מנ"ל להמקשן להקשות או למה לא מתרץ כן (מהר"ם שי"ף, סנה' ב).