פ"ע, מָרְתָה, מָרָתָה, מָרִיתִי, מָרִיתָ, מָרוּ, מְרִיתֶם, מָרִינוּ, מָרוֹ, מוֹרֶה, מֹרִים, — מָרָה בִפְלוֹנִי, בְּפִי פְלוֹנִי, לא עשה כמצותו, widerspenstig, ungehorsam s.;étre désobéissant; be refractory : כי יהיה לאיש בן סורר וּמוֹרֶה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר וּמֹרֶה איננו שמע בקלנו (דבר' כא יח-כ). ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא הַמֹּרִים המן הסלע הזה נוציא לכם מים (במד' כ י). — וּבֵאלֹהִים: תאשם שמרון כי מָרְתָה באלהיה (הוש' יד א).  ברב פשעיהם הדיחמו כי מָרוּ בך (תהל' ה יא). — ובלי ב השמוש, מָרָה: אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו וּמְרִיתֶם חרב תאכלו  (ישע' א יט-כ).  מעי חמרמרו נהפך לבי בקרבי כי מָרוֹ מָרִיתִי מחוץ שכלה חרב (איכ' א כ).  נחנו פשענו וּמָרִינוּ אתה לא סלחת (שם ג מב).  אדני יי' פתח לי אזן ואנכי לא מָרִיתִי (ישע' נ ה).  והמה מָרוּ ועצבו את רוח קדשו (שם סג י).  ולא יהיו כאבותם דור סורר וּמֹרֶה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו (תהל' עח ח). — וּמָרָה אֶת פְּלוֹנִי: כי אתי מָרָתָה נאם יי' (ירמ' ד יז). — ומָרָה אֶת פִּי פְּלוֹנִי: כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מְרִיתֶם את פי למי מריבה (במד' כ כד).  ואם לא תשמעו בקול יי' וּמְרִיתֶם את פי יי' והיתה יד יי' בכם ובאבתיכם (ש"א יב טו).  יען כי מָרִיתָ פי יי' ולא שמרת את המצוה אשר צוך יי' אלהיך וכו' לא תבוא נבלתך אל קבר אבתיך (מ"א יג כא-כב).  איש האלהים הוא אשר מָרָה את פי יי' (שם כו).  צדיק הוא יי' כי פיהו מָרִיתִי (איכ' א יח). — ובמליצה, לֵב מוֹרֶה: ולעם הזה היה לב סורר וּמוֹרֶה סרו וילכו (ירמ' ה כג). — וגם לדבר לא בע"ח: שלח חשך ויחשך ולא מָרוּ את דבריו (תהל' קה כח).

— הִפע', הִמְרָה, הִמְרוּ, מַמְרִים, לַמְרוֹת, בְּהַמְּרוֹתָם, יַמְרֶה, תַּמְרוּ, וַתֶּמֶר, וַתַּמְרוּ, יַמְרוּ, יַמְרוּהוּ, — א) הִמְרָה בפלוני, את פי פלוני, כמו מָרָה: ולא אביתם לעלת וַתַּמְרוּ את פי יי' אלהיכם (דבר' א כו).  וַתַּמְרוּ את פי יי' אלהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקלו (שם ט כג).  כל איש אשר יַמְרֶה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו יומת (יהוש' א יח).  ושמעתם בקולו ולא תַמְרוּ את פי יי' (ש"א יב יד).  וַיַּמְרוּ בי ולא אבו לשמע אלי (יחזק' כ ח).  וַיַּמְרוּ בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו (שם יג).  וַיַּמְרוּ וימרדו בך וישלכו את תורתך אחרי גום (נחמ' ט כו). — והִמְרוּ את פלוני: ויוסיפו עוד לחטא לו לַמְרוֹת עליון בציה (תהל' עח יז).  כמה יַמְרוּהוּ במדבר יעציבוהו בישימון (שם מ).  וַיַּמְרוּ על ים בים סוף (שם קו ז). — ואת אִמְרֵי פלוני: כי הִמְרוּ אמרי אל ועצת עליון נאצו (שם קז יא). — ואת משפטו: וַתֶּמֶר את משפטי לרשעה מן הגוים (יחזק' ה ו). — ואת רוּחוֹ: וירע למשה בעבורם כי הִמְרוּ את רוחו (תהל' קו לב=לג). — ובעצת פלוני: פעמים רבות יצילם והמה יַמְרוּ בעצתם (שם מג). — ואת עיני פלוני: כי לשונם ומעלליהם אל יי' לַמְרוֹת עני כבודו (ישע' ג ח). —  היה מַמְרֶה עִם פלוני: זכר אל תשכח את אשר הקצפת את יי' אלהיך במדבר למן היום אשר יצאת מארץ מצרים עד באכם עד המקום הזה מַמְרִים הייתם עם יי' (דבר' ט ז).  ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקלו מַמְרִים הייתם עם יי' מיום דעתי אתכם (שם כג-כד).  הן בעודני חי עמכם היום מַמְרִים היתם עם יי' ואף כי אחרי מותי (שם לא כז). — ובתו"מ: שהימרו לאל במעשיהן הרעים (ר' חזקיה, ירוש' קדוש' ד א).  שראה שהן עתידים להמרות על ים סוף (ר"ל, מד"ר שמות א).  הם (דתן ואבירם) היו שאמרו נתנה ראש ונשובה מצרימה הם שהמרו על ים סוף (שם). הקב"ה עשה להם נסים ואמר הקב"ה אני גואל אתכם ואעשה לכם נסים ואתם ממרים אותי בוא וראה ז' גאולות שגאלתי אתכם והייתם חייבין לשבחני שבע פעמים וכו' והמריתם אותי בז' ע"ז (שם במד' כ). — הִמְרָה עַל פלוני: מצאן זקן ממרא (את הסנהדרין) אבי פגי והמרה עליהן יכול תהא המראתו המראה (סוט' מה.).  — ב) הִמְרָה, התוכח והתקוטט עם פלוני1: אם לא התלים עמדי וּבְהַמְּרוֹתָם2 תלן עיני (איוב יז ב). — ג) *הִמְרָה יוֹנִים, הפריחם להתחרות מי יקדים למי: ומפריחי יונים אלו שממרין את היונים (סנה' כה:). — ד) *הִמְרָה את פלוני, הִמְרוּ זה את זה, wetten; parier; to wager, bet: מעשה בשני בני אדם שהמרו זה את זה אמרו כל מי שילך ויקניט את הלל יטול ד' מאות זוז (שבת לא.).